אהרן מסטרשלה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| אהרן מסטרשלה | |
|---|---|
| לידה | תקכ"ו |
| פטירה | שמיני עצרת תקפ"ט |
| השתייכות | חב"ד סטרשלה |
| תפקידים נוספים | מייד חסידות סטרשלה |
רבי אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ הלוי (או אהרן מסטרשלה), (נולד בתקכ"ו בערך ונסתלק בשמיני עצרת תקפ"ט) היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, לאחר הסתלקותו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי וייסד את חסידות סטרשלה.
תולדות חיים
ילדותו וצעירותו
רבי אהרן נולד בשנת תקכ"ו לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה) באוסבה שברוסיה הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי מסירות נפש ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים[1].
בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי האריז"ל נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה[2]. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את חסידות חב"ד. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו[3]
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו[4].
בצל אדמו"ר הזקן
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה לאדמו"ר הזקן כתב לו פ"נ בו כתב:"הנפש השפלה באמת איך תדבק באין סוף המוחלט". אדמו"ר הזקן שראה זאת אמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו[5].
בשנת תקס"א קבע את משובו בליאדי ליד אדמו"ר הזקן, שם דר שמונה שנים[6].
בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו[7] במצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו.
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף[8]
בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בכעשר שנים[9].
במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והם היו קוראים אחד לשני כאחים .
כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו 'החוזרים הראשונים',כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.
בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר[10], בשלב מסוים הורה לו אדמו"ר הזקן לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין אדמו"ר האמצעי שגרמו למחלוקת לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי[11]. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. מרבית החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן.
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך בעבודת התפילה - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ותפילה בצעקות[7]. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. גם בספרו שערי היחוד והאמונה ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ה' ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.
כהונתו
| ערך מורחב – חסידות סטרשלה |
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת רבינו בעזיבתו: "ואדמו"ר הזקן סמך את ידיו עליו ויתן לו שלוש חליפות שמלות לבנות וישלחהו למקום הולדתו ושמה החל להראות זרוע קדשו", אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.
ידוע ששיטת חב"ד היא שהעיקר היא תורת חב"ד ולא להסתמך על האדמו"ר. בניגוד לגישת החסידות הכללית שדרשה צדיק באמונתו יְחַיֶה (דהיינו שהרבי הוא שנותן חיות והתלהבות לחסיד, והעיקר הוא הדביקות ברבי ולא לימוד תורתו), שיטת חב"ד גרסה צדיק באמונתו יִחיֶה, כלומר שהחסיד אינו מסתמך על הצדיק, אלא עיקר עבודתו הוא בכח עצמו על ידי התבוננות בתורת הרבי. ומכיון שניתנה רשות לחסיד ללמוד את תורת הרבי ולחדש חידושים עצמאיים, הרי היה מקום בחב"ד ליצור חציצה, דקה מן הדק, בין תורה עצמאית לבין מרות האדמו"ר.
כלומר, מכיון שיש רשות לדרוש במקום הרב ולהשפיע תחת חסות הרב, נוצרה כאן שאלה על הגבול הדק כחוט השערה, אך רב משמעי בין עצמאות של עיון התורה לבין קבלת מרות האדמו"ר, או בצורה בוטה יותר - בין לראות את הרבי במרכז ואת התורה רק כאחת מגילויו, או שהתורה היא המרכז והרבי היא רק מגלה אותה? אצל רבי אהרן, למרות שבחיצוניותו הייתה עבודתו דומה להפליא לעבודת אדמו"ר הזקן כפי שתיארנו לעיל, בכל זאת בהתאם לשיטת חב"ד האמורה, הוא הי' סבור שעיקר העיקרים בחב"ד היא תורת הרב ועל החסידים להתרכז בתורתו ולא כל כך בקבלת מרותו. אולם מאידך, אדמו"ר האמצעי, למרות שבחיצוניות הייתה צורת עבודתו שונה מאביו אדמו"ר הזקן, בכל זאת סבר שלמרות שאכן תורת חב"ד מדגישה את התורה כעיקר גדול, הרי עדיין הכל זקוק להיות מוגבל ומדוד לפי אמת המדה של האדמו"ר וההתקשרות אליו.
הבדל זה, שהוא עדין ודק כחוט השערה, שהרי פשיטא שאצל ר' אהרן היה אדמו"ר הזקן נשמת אפו ואור חייו והיה קשור אליו בכל כחות נפשו, הורגש קצת בסוף ימי אדמו"ר הזקן, אך התבלט והגיע לידי התממשות אחרי הסתלקותו, כאשר טען שאין כאן המשכיות של אדמו"רות אלא העיקר הוא ההמשך של תורת חב"ד ועבודת ה' על פי דרכה.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב לו רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן), מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.
בתורתיו ביאר את תורת אדמו"ר הזקן כדרכו, ובין היתר הוסיף לבאר ולגלות ענינים שהיו סתומים בתורת אדמו"ר הזקן.
בהערות לשם הספר שנמצא בהוספות לתניא ונערך על ידי הרבי נכתב: תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרב אהרן הלוי מסטרשלה כותב בהקדמתו לספרו – שלו – שערי היחוד והאמונה: שער היחוד והאמונה . . לא הספיק הזמן בידו להשלימו כפי כוונתו ורצונו הקדוש.
ובספרו של ר' אהרן שער היחוד והאמונה עוסק לבאר המשך הענינים של שער היחוד של אדמו"ר הזקן. פעם התבתטא הרבי, שעל ידי ביאורי רבותינו נשיאינו הושלם מה שהי' חסר בספר התניא.
רבי יחזקאל מדרויא ורבי משה וילנקין עברו לרבי אהרן ועל זה קיבלו קפידה מאדמו"ר האמצעי, שר' יחזקאל איבד את המוחין שלו, ור' משה הפסיד את רכושו ועוד.
כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו.
אחר פטירתו נסעו הרבה ממקושריו לליובאוויטש לאדמו"ר בעל הצ"צ נ"ע, והרבה מהם קבלו עליהם לרב את בנו הרה"ח ר' חיים רפאל על מקומו בסטראשעלע, אך במשך איזה שנים נחלש בבריאותו ונפטר בימי עלומיו בעיר טאלצין, ואז הרבה נתקשרו לליובאוויטש והרבה הסתפחו לרבני לעכוויץ, ווילעדניק, קאיידינוב, והרבה נשארו כך בלא רב[12]
- נראה לי טעות וערבוב עם ר' יחזקאל הנ"ל. לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן, הוא התנגד לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי, ועקב כך, ניטלו ממנו המוחין שלו.
מתלמדיו המפורסמים
- רבי יחזקאל מדרויא
- רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן
- רבי משה וילנקר
- רבי זאב וילנקר
- רבי יעקב קדנר
- רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'[13].
אצל רבותינו נשאינו
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת אדמו"ר האמצעי, רבותנו נשאינו הזכירו אותו לעיתים,
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו",[14]
הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו[15]
ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו.
בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר מהוריי"צ. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".
דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].
עוד בחיי אדמו"ר הזקן כתב הרה"ק הנ"ל שתי אגרות בנושא הנ"ל [נעתקו במגדל עז שם עמ' שכז-ט; ועמ' שלא-שלג]. בראשונה הוא כותב כי קליטת דברי הרב בפנימיות אפשרית רק על ידי הנתינה שהיא הממוצעת להתקשרות ולקבלת החיוניות מהרב ("ולא כמו אותן המדמין התקשרות הצדיקים מחמת שאוהב אותן בלבד"). בשנייה ישנו דגש על עניין השמחה החייבת לשרות במעשה המצוות בכלל, ובפרט בנתינה זו "אשר יסודתו בהררי קודש ומוסד ושורש לכל עבודתו בקודש", ועד אשר מרוממתו "להתאחד נפשו עם אור-אין-סוף חיי החיים ברוך-הוא".
משפחתו
- בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
- בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
- חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
- חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לא"י. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי
מצבתו
בחודש טבת תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה[16].
ספריו
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונהשקלוב תק"פ[17].
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
- ביאור על מגילת רות, בתוך ספר 'בד קודש' ורשה תרל"א.
- ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד", הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי תולדות אהרן.
במספר הזדמנויות[18] בסעודות החג בבית אדמו"ר הריי"צ, העיר הרש"ג בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!" והמשיך:"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!". ובהזדמנות נוספת[19] העיר הרש"ג כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!".
ניגוניו
ראו גם
קישורים חיצוניים
רבי אהרן מסטרשלה, שער התפילה, באתר HebrewBooks
- "הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע" - מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
| הקודם: חסידות חב"ד |
אדמו"רי חסידות סטרשלה תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט |
הבא: האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה |
הערות שוליים
- ↑ ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).
- ↑ 'שבחי הרב', שם.
- ↑ ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.
- ↑ ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.
- ↑ למלאות מראה מקום
- ↑ בית רבי בערכו
- ↑ 7.0 7.1 מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסידי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' משה וילנקר, קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...
- ↑ רשימות היומן עמוד שט"ז
- ↑ תורת מנחם חלק ד' עמודים 156-7
- ↑ רשימות היומן עמוד שס"ז
- ↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
- ↑ 'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.
- ↑ לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.
- ↑ בית רבי בערכו בהערה ד
- ↑ ראה מדייק במאמר תשט"ז הערה 98.
- ↑ שמעון גווירץ רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה, אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א
- ↑ קישור לספר
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך א' עמ' קנב
- ↑ שם עמ' ריא