רחמים

רחמים היא הפנימיות של ספירת התפארת. מבואר כי ענין הרחמים הוא המיצוע בין ספירת החסד וספירת הגבורה, שענינה הוא שאף על פי שלא שייכת השפעה מצד הדין, משפיה מצד מידת החסד. כן מבואר בעבודה ענין "ליעקב אשר פדה את אברהם", שעל ידי בחינת הרחמים מבטל השנאה ומעורר ה[[אהבה].

ענינו

ענין הרחמים הוא הפנימיות של ספירת התפארת. שענין החסד הוא ההשפעה בלי גבול, גם למי שאין ראוי לכך, וענין הגבורה הוא ההשפעה במידה ובצמצום, רק למי שראוי לכך, וענין הרחמים הוא שאף על פי שאינו ראוי לכך מצד מידת הדין, משפיעה מצד מידת החסד.

מבואר שענין הרחמים הוא בבחינת קו האמצעי שהוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה. שמצד הרחמים יכול להשפיע לבחינות הנמוכות ביותר. שמצד ענין האהבה צריך להיות יחס מסויים בין המשפיע למושפע, אבל מצד הרחמים יכול להשפיע אף לפחותי הערך.

ענינו בעבודה

ענין הרחמים בעבודת ה' הוא לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה לעולם הזה מלא הקליפות וסטרא אחרא שכנגד ה' ממש. שהנפש בהיותה חצובה מתחת כסא הכבוד, ובהיותה בגן עדן ונהנית מזיו השכינה, היתה במעמד גבוה ביותר, וירידתה לעולם הזה הוא השפלה וירידה לה.