יום הולדת

יום הולדתו של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך הלידה שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.

היחס הראוי ליום זה

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא^[1] בקשר לפרעה מלך מצרים. הקשרו השלילי של יום זה מנע מרבים וטובים לציין את יום הולדתם.

למרות זאת, בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם^[2].

הרבי הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא אף פתח במבצע יום הולדת.

בספר היום יום בתאריך י"א ניסן מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של חשבון נפש.

ישנם כעשרה מנהגי יום הולדת^[3], חלקם תוקנו על ידי אדמו"ר הריי"צ. מהם: התבוננות וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה^[4]

הרבי מסביר^[5] כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם^[6].

מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את הגאולה, השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל^[7].

בנוגע לגר, כותב הרבי^[8] שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.

עוגת יום הולדת

באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב חיים יהודה קרינסקי ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרחי"ק סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת^[9].

בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו בחלוקת דולרים בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, בחול המועד פסח, התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"^[10].