יעקב רייצס

הרב יעקב רייצעס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש, ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.

תולדות חיים

נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו ר' אלחנן יהודה לייב ושיינדל.

בשנת תשל"ג סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הביע את הסכמתו להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת^[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.

כאשר בא בקשרי השידוכין עם רעייתו ברכה, בתו של החסיד ר' אורי בן שחר, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ^[^{דרוש מקור]}, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות^[2] התמודד ^[3] על משרת רב היישוב יסוד המעלה, ובהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

משפחתו

אחיו ר' יוסף רייצס
אחיו ר' מנחם מענדל רייצעס
גיסו ר' שלום חריטונוב

בניו

ר' מנחם מענדל רייצעס - עורך ספרים
ר' שאול רייצעס - שליח חב"ד וראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק בתל אביב.
ר' אלחנן - משפיע בישיבת תומכי תמימים אלעד

חתניו

ר' מנחם מינצברג - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה ידוע בחב"ד
ר' בנימין וילהלם - שליח חב"ד בקמפוס ברמת גן

לקריאה נוספת

'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28

קישורים חיצוניים

שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק - באתר ב' תמוז תשע"ד

הערות שוליים

↑ היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...
↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
↑ לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר עם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, דרך הטלפון והר' בנימין הודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע הלילה של י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות! מענה קדשו היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, ענה הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים"

[1] היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...

[2] לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.

[3] לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר עם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, דרך הטלפון והר' בנימין הודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע הלילה של י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות! מענה קדשו היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, ענה הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים"

[1]

[2]

[3]