שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 6

אחכה לו...

אני עדיין מחכה שתסדר את דף המשתמש שלך, משום מה מציק לי הצורה שבה הוא נראה.--שניאור 03:25, 9 באפריל 2010 (UTC)

חזרה

אנו שמחים על שובך למיזם אידישעפדיה.

אנו בטוחים כי אכן הבנת את האזהרה, והדבר אכן לא ישנה.

פורטל:ניגוני חב"ד

חסיד יקר, האם תוכל לבדוק את כל הניגונים בדיסקים של אברהם פריד ולראות מה יש ומה אין, מה ראוי לערך ומה לא? יש אותם בבית חב"ד (אתר) --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 17:59, 11 באפריל 2010 (UTC)

אתר זה חסום לי, אמנם הנני מכיר את שיריו פחות או יותר, ותוכל לשאול אותי. אגב - בדוק מייל! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יש את כולם באינפו. תוכל לבדוק? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:20, 11 באפריל 2010 (UTC)

כדאי גם לבדוק לפני שמוסיפים ערך, שזה לא ניגון שקיים בספר הניגונים רק עם שם שונה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:23, 11 באפריל 2010 (UTC)

הם לא עובדים לי. מקריאת השמות נראה שכולם ניגוני חב"ד - וקיים רובם בספר הניגונים וממילא בפורטל בשם זה או אחר. הדיסק שבו התערבו גם ניגוני עירבוב, ניגוני שיכורים וניגוני וואלאז'ין לא מופיע שם - ושמו 'יענק'ל'. בדקת מייל, שלום? בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

בדקתי אימייל, וזה מעורר ומחזק ומחייב מאוד! תוכל לשלוח את העותק כאל לאידישעפדיה.

בקשר לניגונים, אולי חיים נהר יואיל לבדוק? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:38, 11 באפריל 2010 (UTC)

הנקודה היא להעביר ולהפיץ א"ז! בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ברגעים אלו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:42, 11 באפריל 2010 (UTC)

שלחתי כבר למחצית ממשתמשי חב"דפדיה, אדג, שניאור, ושמואל מונקס. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:33, 11 באפריל 2010 (UTC)

ולשאר מכריך? בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

למכרי החבדיי"ם אני באמצע לשלוח. למכרי הלא חבדיי"ם, אני מצפה לקבל את המכתב שיוזכר ללא שם הרבי, שיונפק על ידי חב"דפדיה:הוצאה לאור, על ידי מי שיש לו פקס לסרוק כזה קובץ.. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:38, 11 באפריל 2010 (UTC)

לא צריך סורק. אפשר "לשפץ" את הקובץ במחשב. כמו כן, צריך לראות האם יש בזה באמת צורך, האם לולי הצינזור הנ"ל הדברים לא יתקבלו. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:41, 11 באפריל 2010 (UTC)

לצערינו, יש צורך בהורדת שם הרבי. מנסיון.

אגב שלחתי גם לעסקן החבד"י התמים בן ציון גגולה שליט"א, וחזקה עליו שתוך שניות מעטות יתפרסם הדבר בכל העולם. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:44, 11 באפריל 2010 (UTC)

ניגונים

כדאי שתבדוק את רשימת הניגונים באינפו יש הרבה חומר שאפשר להוסיף!! --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:20, 12 באפריל 2010 (UTC)

ראה מה שעשיתי בניגון ופרצת, וכהנה אעשה עוד רבות. ראה גם שיחה:ניגון אוי רבי. כל שירי הקלטת הנ"ל נמצאים באינפו. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ראיתי, ודווקא בשל התמצאותי החלשה בניגוני חב"ד, אני מבקש שאתה תערוך. כבר עוררתי כאן אתמול שיש הרבה חומר, ואף אחד לא האמין לי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:23, 12 באפריל 2010 (UTC)

הבעי' היא שחלקם לא עולים לי משום מה. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

תוכל לעבור שניה לצ'אט? --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 19:29, 12 באפריל 2010 (UTC)

עניתי לך (אולי במייל ולא בטשאט?), בכלל איני אוהב להשתמש בזה. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

ראה מש"כ בדף השיחה של העמוד הראשי

מחמת שזה העמוד שרואים הכי הרבה, לכן צריך לשנות זאת בדחיפות, ולי אין הרשאה! תוכל אגב לתת לי הרשאה להעלאת תמונות, זה יועיל לי הרבה!--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 19:32, 12 באפריל 2010 (UTC)

אין לך?! איך גלאייב נישט! אך מי שיש לו את הסמכות לזה זהו חב"דניק, פנה אליו במייל ותקבל תוך יום-יומיים. בברכה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אולם הדיונים

ראיתי שאתה ממעט לבקר בו ומספר דיונים שם מחכים לכתוב השלישי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:21, 14 באפריל 2010 (UTC)

בדוק אימייל בנוגע לשאלתך. והמתן שניה אח"כ. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:58, 14 באפריל 2010 (UTC)

רציתי להציע לך חסיד יקר הצעה שנראית לי מאוד מסתברת ותועלית לחב"דפדיה, עצה אותה עשיתי ביעוצו של ידידנו חיים

כאחד הפעיל בחבדפדיה, נראה שהדבר הגון מאוד להפעיל מעקב על אולם הדיונים. (לך אישית הייתי מייעץ גם על החסידישע פארבריינגען). נראה לך שזה חוצפה מצידי להציע לך כך? פשוט כי חשוב לי מאוד שתגיב שם על הדיונים השונים. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:52, 15 באפריל 2010 (UTC)

אני עוקב אחרי כל נושא חדש, כמו שאני בודק כל שינוי ברשימת השינויים האחרונים, איני ממהר להגיב, אלא אם כן הנושא בוער. ועכ"פ לא יאוחר משבוע. אמנם כבקשתך הוספתי אותו. לכתחילה אריבער!, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אגב, לשאלתך, ראה בשיחת משתמש:בן ציון גגולה#מזל טוב. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 04:14, 16 באפריל 2010 (UTC)

לתשמות לבך עיון במורה נבוכים במשנת חב"ד --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 07:14, 18 באפריל 2010 (UTC)

הרב אבן ישראל

ב,ה

שלום חסיד!

הרב אבן ישראל למד שבועות ספורים בישיבה בכפר. לא ממש הפך למושפע של הרב קסלמן. אם כבר משפיעים - הרב שששונקין והרב זווין היו ההרבה יותר משמעותיים. לאחר לימודיו שם הוא מעולם לא למד בישיבה ב770. הפעם הראשונה אצל הרבי היתה ביו,ד שבט הגדול - ס"ת של משיח. הוא לא נקלע לצרפת לפני השידוך עם בת הר' חיים הלל אזימוב - אלא פגש אותה כשהיא הגיעה לארץ. כמו כן - מעולם לא התגורר בישיבה בברינוא - ובטח לא ערך דיונים רבים עם הרב נעמענאוו. דברי הטיים מגזין - הם משנת 2000 ולא משנת תשכ"ה - אז נישא...

הישיבה הגדולה שהקים עם הרב שג"ר אכן נסגרה מקדמת דנא - אך כיום ישנה ישיבה גדולה אחרת משגשגת - ביישוב תקוע - היא הוקמה כבר לפני יותר מעשור.

הוא לא נכנס ליחידויות פרטיות בשנים האחרונות (אם כי זכה לשיחות ממושכות קצת יותר בחלוקת הדולרים)-- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

יישר כח. אשמח שתעבור על הערך, וכן שתירשם. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לא יודע איך עורכים. עוד תיקון - שינוי השם לא קשור לשום מופת ברור אלא רק לספקולציות.-- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

לעריכה תוכל ליעזר בלחצן "עריכה" המופיע מעל כל דף. לאחר שיפתח חלון העריכה, הכנס את תיקוניך, ולאחר מכן לחץ על "שמירה" שמתחת לחלון.

בכלל תוכל ליעזר עוד בהרחה בלחצן "ברוכים הבאים", המופיע מתחת לסמל של חבדפדיה בצד ימין. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 23:14, 22 באפריל 2010 (UTC)

דוכמן

חסיד, לא מצאתי בחיפוש על המילה "דוכמן". אני כבר הולך מכאן עוד שני דקות. אולי תייעץ לי אופן חיפוש אחר מלבד "מרדכי דוכמן" ו"יואל דוכמן". --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:24, 22 באפריל 2010 (UTC)

העליתי לך לאימייל את כל הגליונות שביקשת. אם כי חוץ משני האחרונים אין שם מידע מועיל. גם בשני האחרונים המידע הוא זעיר ולא שווה לפתוח עליו את הגליון מהאימייל. בכל אופו תוכל ליצור איתם קשר חופשיץ הם אדיבים מאוד. [[הערות התמימים בית משיח 770 <heores770@gmail.com>]]. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 04:55, 23 באפריל 2010 (UTC)

גאומ"ש בתהלוכות

מה המקור לאיסור? הרי וודאי שהרבי רוצה שכל הדברים יהיו חדורים בקבלת פני משיח? לדעתי, כל עוד ואין מקור ברור יש לעדן את הסיגנון. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:24, 25 באפריל 2010 (UTC)

פורסם ע"י 'הדובר' ריבוי פעמים, וכן בספריהם וכו'. הנני נוטה לסמוך על אנשי צא"ח ועל לייבל גראנער בדבר הזה, למרות שגם לי זה תמוה ביותר. אגב, אולי יש לתרץ שהוראת הרבי הייתה בנ"א, משא"כ כו'. איני יודע. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אני גם שמעתי על הוראה זו, אך כל עוד והדברים לא פורסמו בבמה סמכותית, א"א לדעת כלפי מה ניתנה ההוראה וההשלכות שלה. לדוגמא, ההוראה שמ. ברוד קיבל שלא להתעסק בגאולה ומשיח והוא חוזר על בתקשורת, כשכוונת הרבי הייתה שהוא לא יתעסק בזה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:30, 25 באפריל 2010 (UTC)

אז כדאי לעדן, אבל כל-עוד שלא הוכח אחרת הרי שמ"ב בחזקת כשרות להעיד, גם אם משמיט פרטים לגבי-מה וכו'. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

כנראה אינך מכירו כלל. הנ"ל אינו מהווה מקור בכל הנוגע לגאו"מ. פשוט בגלל שירדה ממנו חזקת כשרות בנושא (בל' המעטה..)!

אגב, כשבוחרים את הסימון "+" לפיסקה חדשה, הוא שומר אותה תחת תיבת ה"יחי".חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:36, 25 באפריל 2010 (UTC)

בהשגח"פ שלחתי לך מייל בקשר לבעי' זו. בקשר לידידנו הדובר - לפי שכן הנני מכירו - הוא אינו לא-אומר-אמת באופן כללי. הוא רק משמיט את ה'ארום'. ולבד מזאת, יש לך גם את לייבל...מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

עליונות החוק

עם כל הכבוד, אבל גם אני וגם אתה כפופים לנוהלים ואנחנו גם בני אדם שעלולים לשכוח, כמו במקרה שבערך על הנדל (שרק אחרי המחיקה התווספה ההערה הנחוצה). ועלינו מוטל התפקיד להזכיר זה לזה ו"אם אין אנחנו לנו - מי לנו"?.. בהצלחה! --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:43, 26 באפריל 2010 (UTC)

מקובל. הרעתי נכתבה מתוך לחץ וחפזון. יישר כח!! מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

הייתי שמח לדעת על מה נכתבו שורות אלו. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:33, 26 באפריל 2010 (UTC)

הערות שוליים

כדאי שתראה את עריכתי האחרונה בשינויים האחרונים, בנוגע לטיפול הערות שוליים.

אגב, האם יש לך במקור הנ"ל עוד מידע על גדולים? אם תאמר לי על איזה גדולים יש לך מידע, אפתח אני ערך עליהם, ואתה רק תוסיף את מה שיש לך? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:33, 26 באפריל 2010 (UTC)

אוקיי. אין לי בראש מידע מוגדר ומחולק לפי קטג'..., אם אני רואה ערך אני לעיתים נזכר. ראיתי על ר' ברוך בער ונזכרתי שי לי סיפור. אתה יול להכניס אפי' עם מידע דל - ואם יהי' לי - אוסיף. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

על האבן האזל (הרב מלצר) למשל, יש לך? --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:39, 26 באפריל 2010 (UTC)

איסר זלמן?. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

כן. רבי איסר זלמן מלצר. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:42, 26 באפריל 2010 (UTC)

מהבהב לי משהו. יהי' לי בעז"ה, השאלה היא עד כמה. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

בקיצור - שאפתח. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:46, 26 באפריל 2010 (UTC)

אכן. יש לי בעז"ה, וכדאי שיתפח מהר כיוון שזה עלול להיעלם. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

פתחתי דף. הוסף את החומר שיש לך, ואח"כ אוסיף אני. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:50, 26 באפריל 2010 (UTC)

תודה, ותודיע לי כשאוכל להוסיף, כדי שלא נגיע להתנגשות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:55, 26 באפריל 2010 (UTC)

לצערי הנני צריך ללכת, וחלק הארי עוד לפני. תוסיף בנתיים את הפרטים הבסיסיים וכו', ואשתדל להיות כאן תוך שלושת-רבעי השעה (10:45 שעון ארה"ק). מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אוסיף. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 19:07, 26 באפריל 2010 (UTC)

תודה לך על הערך החשוב על האבן האזל. האם יש לך פרטים גם על רבי מאיר שמחה מדווינסק? ורבי שמעון יהודה שקאפ? ורבי אלחנן ווסרמן?

אגב כדאי שתכנס לרשימת התרומות של משתמש אבא בר ממל, ותבדוק את שמות כל הערכים שהוא הוסיף. הרבה מהם צריכים שינוי, דבר שאיני יכול לעשות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:39, 27 באפריל 2010 (UTC)

בר ממל - במהשך. על ר"ש שאפק ור"א ווסרמן אין לי חומר מספק. על דווינסק - ידוע היכן ניתן להשיג, לא יותר...מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אם יש לך חומר על רבי שמעון יהודה שקאפ, יהיה לתועלת אם תוסיף בערך עליו, מכיון שהוא ממש דליל. על רבי אלחנן ווסרמן אשמח אם תכתוב כאן בדף השיחה מה ידוע לך, ועל רבי מאיר שמחה, החברותא של הרוגוצו'בר, אשמח אם תפנה אותי למקום ששם יש חומר. --עַנָוִים, הִגִיעַ זְמַן גְאוּלַתכֶם! היום י"ד באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:09, 28 באפריל 2010 (UTC)

אז ככה: על ר' שמעון אין לי. כנ"ל ר' אלחנן, כי-אם זכור לי משהו. על רמ"ש יש כמדומני בהקדמה לשו"ת 'זכר יהודה', במגלד עז ובהרוגצ'ובי (ספר), וכן בנשיאי חב"ד ובני דורם (מכיר אותו? הוא יעזור לך מאוד.) מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לא מכיר את הספר. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 03:31, 29 באפריל 2010 (UTC)

אוצה"ח

האם תוכל לשלוח לי באיימיל את אוצר החכמה? --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ח באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:57, 2 במאי 2010 (UTC)

לצערי כבר יומיים הוא קרס פתע-פתאום. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום י"ח באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

אולי זה עשוי בצורה כזו שתקרוס תוך כמה ימים. אולי פיני יודע. בכל אופן התקנתי עכשיו את התוכנה אצלי במחשב, ואני נהנה ממנה מאוד. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ט באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 02:35, 3 במאי 2010 (UTC)

מרגישים...משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום כ' באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

לידיעתך

הרבי כן מזכיר את הלשון מה"אני מאמין", ראה כאן עמוד 416 באיברו בוקס ובהערות. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 03:31, 29 באפריל 2010 (UTC)

וודאי שמזכיר בריבוי מקומות! לא ע"ז הייתה כוונתי כלל וכלל, כפשוט! כוונתי הייתה שבשום מקום לא כותב הרבי שהוא מהרמב"ם, ויתירה מזו: בשיחות מוגהות מציין הרבי בהערה 'פיוט יגדל אלוקים חי', היינו - שלשון זה אינו מהרמב"ם. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מה דעתך?

מה אתה אומר על פתיחה של מיזם "על אש נמוכה" של "בתי חב"ד בעולם" או כיוצ"ב ובו יהיה כל מידע תוכני שמאן דהוא ירצה לכתוב על בית חב"ד ספציפי. המטרה שהיא שעם הזמן יתווסף בו מידע מכובד והוא יהיה בו עניין. מה דעתך? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:24, 5 במאי 2010 (UTC)

כן, אבל לא להיסחף. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום כ"א באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

כתבתי "על אש נמוכה". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:40, 5 במאי 2010 (UTC)

והוספתי אזהרה על אזהרה. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום כ"א באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

ומדמזהיר כולי האי, מאי משמע "להיסחף"? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:53, 5 במאי 2010 (UTC)

"כולי האי ואולי" (חגיגה דף ד'), מחמת היסחפות של כמה משתמשים טובים ויקרים, הוספתי להדיג שהעניין, שלא יבלע בין שטף מלל. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום כ"א באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!

מסכת ברכות

מכיון שכבודו לומד מסכת ברכות, ובעז"ה יתחיל לאחר חג השבועות דף נ: הנני להציג לפני כבודו חידושים של הרבי במסכת בדף נד ע"ב, בצירוף דברי התלמיד.

אשתו של לוט

הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של לוט שנתהפכה לנציב מלח, האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של לוט נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהולו למהות חדשה של מלח.

ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר בכמות, שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא הגוף נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי הבשר נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.

הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת במסכת שבת, בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי יין לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.

הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר בעצמותו ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.

הרבי מסביר,כי למעוטי בניסא עדי, וככל שהנס קטן יותר עדיף שהרי אין הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לחינם, ולכן הנס הקטן יותר התרחש, והמחלוקת היא מי מהניסים קטן יותר. עד כאן דברי הרב, מכאן ואילך דברי התלמיד.

נחל ארנון

לפי דברי הרבי, יש לחקור בהמשך הגמרא, כאשר הגמרא מציגה את הנס שנעשה לעם ישראל, הגמרא אומרת כי הארון יישר את ההרים לפני עם ישראל בתמידות, בכל מקרה שהיו צריכים לעבור לפני הר מסוים, היה הענן מיישר את הדרך לפניהם. כאשר היו צריכים לעבור ישראל בין שני הרים מסוימים שביניהם היה בקעה גדולה, האמוראים התחבאו בחורי אחד מההרים, ותכננו שכאשר ישראל יעברו בהר הם יזרקו על ישראל חיצים ובליסטראות. כאשר ישראל התקרבו להר, התקרבו שני ההרים זה לזה, והאמוראים נמצאו במצב מאוד לא נוח, שגרם לגופם לקבל צורה חדשה וצרה מאוד, שלא בהכרח הותירה את נשמתם באותו מלבן צר. גם דמם לא מצא מקום באותו מקום חדש ולא נוח, ומיד כאשר עברו ישראל מהמקום ושני ההרים נפרדו חזרה זה מזה, מצא דמם מקום מפלט והוא נשפך לנחל ארנון, וכך נודע לישאל מנס הגדול שקרה להם.

מתעוררים בכך מספר שאלות:

א. בכך שאנו רואים, שכאשר עברו בני ישראל את המקום, חזרו ההרים למקומם, מוכח כי הנס שקרה שההרים התחברו זה לזה, לא היה נס גדול באיכות, וטבע הרים לא השתנה להיות אחד, אלא הנס היה בכמות, וטבע ההרים נשאר כמו שהוא - שכל אחד מההרים היה הר נפרד לבדו, והנס חיבר אותם, וכאשר נסתיים הנס - חזרו ההרים למקומם. ומכך מוכח שנס באיכות הוא גדול יותר מנס הגדול בכמותו. הדבר סותר את ההלכה הפסוקה במסכת שבת, שעדיף להרבות במשא באיכות, מכיון שההרביה בכמות היא גדולה יותר וקשה יותר.

ב. רש"י בחומש דברים, מסביר כי לא הארון הוא שיישר את ההרים, אלא ההר עצמו התקרב, והסיבה לכך היא שהתקרב - "כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה". ואמנם היה אפשר לומר כי הדבר אינו סתירה, מכיון שהארון יישר את ההרים על ידי שההרים עצמם התקרבו לארון ככל שניתן, ובכך הם נהפכו להיות שוים; שהרי החלק הגבוה יותר של ההר התנמך והוקטן ברצותו להתקרב ולהקביל את פני הארון, וכך גם החלק התחתון יותר של ההר הגביה את עצמו, וכן כאשר היה חור בין שני ההרים אז שני ההרים התקרבו זה לזה ברצותם להתקרב ככל שניתן לארון כדי להקביל את פניו כשפחה וכו'. אם כי לפי זה נמצא שהנס לא נעשה כלל בשביל הצלת ישראל מהאמוראים, אלא רק דרך אגב?

והתירוץ:

א. מתי אמורה המחלוקת, האיכות או הכמות מי מהם עדיפה? דווקא כאשר על ידי ההרביה באחת משני האפשרויות לא תתרבה המשא. וכמו בהלכות שבת, שם מדובר כי הן על ידי הנשיאה באיכות והן על ידי הנשיאה בכמות, המשא שווה. אך ברור הדבר, כי אם על ידי ההרביה באיכות, יצטרך לסחוב כמות נוספת, אז ברור הדבר כי הכמות קלה ועדיפה יותר וכך ההפך. ובנידון הדברים בעניננו: מתי אמורים הדברים, שנס באיכות מתמודד לעומת הנס בכמות, דווקא כאשר על ידי הנס באיכות לא תתרבה הנס. אך כאן, מכיון שהנס נצרך היה רק לזמן קצר - זמן עבירתם של ישראל בין ההרים, (או גם הריגתם של שונאי ישראל שהתחבאו ביניהם), אילו היה הנס קורה על ידי הפיכך טבע ההרים שיתהפכו להיות אחד, נמצא כי קרה כאן נס שאינו נצרך, שהרי בזמן שלאחר המעבר של ישראל אין נצרך שיהיו ההרים מחוברים, וכך הנס, ניכר ומתמשך זמן רב יותר. אך כאשר טבע ההרים התהפך באופן זמני ומתמשך בלבד להיות צמוד להר השני, אז מיד כאשר עברו ישראל - חזרו ההרים להיות אחד, ואז זמן הנס קצר יותר וזה עדיף.

ב. ובאופן אחר יש לתרץ, שמכיון שכל הנס קרה על ידי שההרים רצו להקביל פני המלכה, אם הם היו מתחברים להיות אחד, נמצא כי אין כאן יותר שפחה, שהרי מהותה בטל לגמרי בהיותה אחד עם ההר השני. ונמצא כי בטל הכבוד של "שפחה היוצאת לקבל פני גברתה".

אם כי ההר מצד עצמו וודאי לא היו לא חשבונות כאלו, שהרי הדבר דומה למש"כ אדמו"ר הזקן בספר התניא כי כאשר נר רוצה לעלות מעלה להכל המקו אורו שבגלגל השמש - אין הוא עושה שום חשבונות, ועל אף ששם יבטל לגמרי, עם כל זאת כך הוא חפצו ותשוקתו הפשוט, בלי שום טעם ומושג כלל. וכם ישראל מתשוקק למקור שהוא הקב"ה להיות בטל אליו כליל באמת על אך ששם יבטל ממהותו, ונמצא שההר עצמו הסכים להבטל לגמרי - העיקר לקבל פני גבירתו, עם כל זה רצון השי"ת הוא שישראל ישאר במהותו העצמי ושם יבטל, שהרי אין מלך בלא עם, כך גם ההר היה צריך להשאר בעצמותו של הר - ודווקא באופן זה לקבל פני גבירתו.

אם כי ביעקב אבינו עליו השלום, כאשר היתה מריבה בין האבנים שבבית המקדש על מי ישן ועל מי יניח את ראשו, שם מצינו שהאבן השתנתה לגמרי מעצמותה הראשונה, וכאשר היתה מריבה בין האבנים על מי יניח צדי קאת ראשו הם נהיו למציאות אחת וגם אחרי שקם משנתו היא נשארה אבן אחת, ושם מוכח שנס חד פעמי גדול באיכותו קטן הוא יותר נס גדול בכמות. וזה מוכרע כההלכה הפסוקה, שאיכות קטן יותר מכמות.

ג. ועל מה שמצינו שהנס קרה לישראל בדרך אגב דווקא, ועל ידי שההרים יצאו לקבל פני גבירתם שהיא השכינה ששרתה בארון, יש בזה טובה גדולה מאוד לישראל. מכיון שאם הנס היה קורה במיוחד לטובת ישראל, וכן כל הניסים התמידיים שקרו להם בישור ההרים, נמצא שהיו מנכין להם מזכויותיהם, כמו שאכן התאונן יעקב אבינו "קטנתי מכל החסדים" ומכל לומדת הגמרא במסכת שבת שכל העושין לו נס מנכין לו מזכויותיו. ולכן קרה הנס באופן של "שפחה יוצאת לקבל פני גברתה", וכך הנס קרה, אם כי זכיותיהם של ישראל לא קטנתי, והיתה כאן טובה כפולה ומכופלת לישראל. -- נכתב ע"י שלום ששכח לחתום את שמו. .

שלום, הייתי מציע לך לכתוב כזה על-כל הש"ס, זה יהי' רב-מכר, יש לך את הכשרון לזה. יפה ומבריק, עד שאין מה להוסיף.

יש לי מה לכתוב לך אלא שאין הזמ"ג לזה. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

מורה נבוכים

אם כבודו זקוק לעזרה כל שהיא אשמח לעזור לו. אם תרצה אוכל לפתוח את הערך בשליחותך. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ה' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 21:02, 18 במאי 2010 (UTC)

אכן, פתח. ציין את המקור לזה - גליון 'התקשרות'. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

פתחתי, והצבתי את התבנית "בעבודה" עבור שנינו, כך שאתה יכול לשפר את הערך כרצונך. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 05:03, 23 במאי 2010 (UTC)

אימייל. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י' בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:30, 23 במאי 2010 (UTC)

"הסכמת מפעילים"

הביטוי הנ"ל אינו נכון מבחי' כללי המיזם, בהיות שכל משתמש רשום יש לו זכות שווה גם למפעיל. זכויות המפעיל הינן טכניות; לחסום, לאזהיר וכיו"ב. כמו כן, אין ספק שהמפעילים בקיאים יותר במערכת ולדעתם השפעה מכרעת על שיקול דעת שאר המשתמשים, אך בכ"ז יש צורך להיוועץ ברוב המשתמשים הפעילים, ובעיקר ביוצר הערך ומרחיבו. נראה לי פשוט, הלא כן? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 10:50, 21 במאי 2010 (UTC)

אכן. וכבר ציינתי שהי' זו טעות כאשר לא שאלתי השאר. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

לאחר שכתבתי ראיתי שכתבת. בהצלחה! --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:23, 22 במאי 2010 (UTC)

רשימות בערך אדמו"ר שליט"א

על פי העקרון שבכל הספרים, שכותבים את מספר הכרכים שבדפוס הסופי, נראה לי שיש לציין את הרשימות כ-9 (6) כרכים. שאר הפרטים על הכת"י יש להוסיף בערך. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:38, 25 במאי 2010 (UTC)

דפוס סופי אין. יש כו"כ הוצאות שכרכו חוברות בסטים, הן של ד', של ו', של ט', ועוד. אבל מעולם לא יצא דפוס סופי - באופן 'רסמי'.. בקשר לכת"י: ראיתי שאתה ציינת אז הכנסתי להערה, אבל אם אתה חושב שלא אזי אין לי התנגדות. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

מה עם ההדפסה הרשמית של קה"ת, תחילה בתשעה כרכים ואח"כ בפחות? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:50, 25 במאי 2010 (UTC)

זה לא רשמי. זה כריכת חוברות, ללא פתח דבר מבוא מפתח או וכו'. כריכת חוברות על כריעהם ועל קרבם עם ההקדשות שמאחרי החוברות... ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

כנראה אנחנו לא מדברים על אותו דבר. ראה רשימות, יצאו באופן רשמי על קה"ת עם עיבודים והשמטות וכו'. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:06, 25 במאי 2010 (UTC)

האם למדת פעם רשימות חיים? נראה שלא. 'רשימות היומן' יצאו כספר מסודר עם עיבודים והשמטות וכו'. כמו"כ גם 'המנורה' ו'שניים אוחזים'. אמנם חלק הארי נותר בחוברות. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

טוב, ראיתי למה אתה מתכוון. זה תוכן כל הרשימות מתוך החוברות, בלי פתחי דבר וכו' אבל גם בלי סדר, מפתחות וכו'(ראה דבריהם בפתח דבר: "ואנו תקוה שה׳ יהי׳ בעזרנו ונוכל להו״ל באופן מסודר — על סדר התנ״ך והש״ס, חגי ומועדי השנה כו׳ רשימות היומן כו׳ — את כל ״רשימות״ הנ״ל, בתוך שאר ה״רשימות״ שיתגלו בקרוב".). זוהי לא ההוצאה הסופית, אלא בס"ה הדפסה חדשה של החוברות. מקווה שהובנתי. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הספרים 1 2 3 בהוצאתם הראשונה, הם מעובדים וערוכים, הלא כן? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:05, 25 במאי 2010 (UTC)

הם נעולים לי משום-מה כרגע. מה הם כוללים? ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים