אור יהודה
אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב, ישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. נכון לשנת תש"ע מונה העיר 32,800 תושבים.
בית חב"ד
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב מנחם מענדל פרידמן החל משנת תש"נ.
בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר בתי חב"ד, בית כנסת, ישיבה קטנה וגדולה, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.
פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת תשמ"ח. הרב טוביה בולטון ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.
ימי בראשית
בשנת תשמ"ט, ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא 'שנת הבניין', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד.
בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מחשמל ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "לחיים" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.
לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה.
זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת 'אור התמימים כפר חב"ד'. הרב נחום כהן שהיה אחראי מטעם צעירי אגודת חב"ד באה"ק על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב מנחם מענדל פרידמן שהיה אז חתן ב-770. תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש תמוז תש"נ בא בברית הנישואין עם רעייתו ובראש חודש אלול העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.
תלמוד תורה
בי"ז אלול בשנת תשנ"ו פתח הרב פרידמן תלמוד תורה חב"ד באור יהודה, תחת רשת אהלי יוסף יצחק. התלמוד-התורה שכן במבנה בית חב"ד המרכזי באור יהודה. התלמוד-התורה היה פתוח בין השעות 1:30 - 8:00 בצהריים, כאשר לאחר-מכן פעל במקום "צהרון", עד השעה 3:30 אחר-הצהריים. התלמוד תורה נסגר בשנת תש"ס.
התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע, לאחר שהנהלת בית הספר 'אור אבנר' אור-יהודה (בית הספר הגדול באור יהודה) לא יכלו להחזיק את המוסד - ופנו לרב הנדל לקחת זאת תחת חסותו.
הרב הנדל שכבר כחצי שנה קודם לכן קיבל ברכה מיוחדת מהרבי באמצעות האגרות קודש על ניהול בתי ספר בהרי יהודה הסכים, ומאז פועל באור-יהודה תלמוד-תורה בשם 'אור-אבנר חב"ד' את התלמוד תורה מנהל הרב אסף שהינו.
בתאריך יו"ד שבט תשע"ו שונה שם התלמוד תורה ל"אור מנחם", מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה.
במקביל מאותו הסיבה אף כל בית-ספר היסודי בנות 'אור-אבנר' הפך להיות תחת ניהולו של הבית חב"ד.
ישיבת תומכי תמימים בעיר
| ערך מורחב – תומכי תמימים אור יהודה |
בשנת תשס"ד פנו הרבנים שלום דובער הכהן הנדל ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב. כך קמה ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.
בשנת תשס"ט נפתחה בעיר גם הישיבה גדולה.
שליח לשכונת נווה סביון
בשנת תשס"ד הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה. בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים.
במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.
שליח לשכונת נווה רבין
באותה שנה נשלח הרב שלום דובער הכהן ורעייתו הנדל אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל בית הכנסת באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.
באותה שנה, בחודש אלול תשס"ד הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש כסלו תשס"ו הצטרף לשליחות בשכונה הרב מיכאל פרידמן.
בתמוז תשס"ח נערכה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר.
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח הרב הנדל ישיבה גדולה.
בחודש אייר תש"ע, בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
מידי שנה מתקיימת בל"ג בעומר תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים.
נשי חב"ד אור יהודה
במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-התוועדות משותפים מדי שבועיים. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי נשי חב"ד, בת מלך, בנות אח"ת - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים.
770
בשנת תשס"ט החלה הכנת השטח לבניית 770 באור יהודה. הבניין ישמש כבית כנסת ובית חב"ד.