דובער לברטוב
הרב דובער לברטוב הידוע בכינויו: "בערל קאביליאקער", נולד בקרמנצ'וג (לפי גירסה אחרת: בקרוקאוו) בשנת תרמ"ה.
בהיותו בן ט"ו שנים שלחו אביו ללמוד בישיבת לומז'ה, אך לאחר זמן מה הגיעה לאוזנו שמעה של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומייד קם ונסע לליובאוויטש בה למד בין השנים תרס"א-תרס"ז.
הוא הוסמך להוראה, ולאחר נישואיו שימש שנה אחת כרב ושוחט בעיירה קאבילאק הסמוכה לפולטבה, ומשם קיבל את הכינוי "בערל קאביליאקער".
במשך הזמן למד גם את אומנות המילה.
בשנות המהפיכה הראשונות ברוסיה, כשהמצב בעיירות הקטנות הפך בלתי נסבל, עבר כמו רבים מהחסידים באותה תקופה להתגורר במוסקבה.
הוא היה מהדמויות הבולטות בפעילות בית הכנסת "מרינא רושצ'א", ערך בריתות במחתרת, אירגן התוועדויות רבות בביתו, והיה כתובת עבור כל הצריך עזרה גשמית או רוחנית. למרות הסכנה שבדבר לא שלח את בניו ל"שקאלע" (בית הספר בעיר) אפילו יום אחד, ולמד איתם בביתו.
עקב פעילותו נקרא מספר פעמים לחקירה בנ.ק.וו.ד. אולם בטרם הספיקו לאוסרו פרצה מלחמת העולם השניה. בשנות המלחמה ברח לדרום והתגורר שם בכפר נידח, ולאחריה חזר למוסקבה.
בבריחה הגדולה של החסידים לאחר המלחמה, הצליחו שני בניו - ר' משה לברטוב ור' שלום לברטוב - לצאת מרוסיה. הוא עצמו גם ניסה לברוח, אך ללא הצלחה. בשלב זה, החלו חוקרי הנ.ק.וו.ד. להדק סביבו את החגורה.
כפי שעולה מתיק החקירה (התפרסם בגליון בית משיח 103), מסתבר שהחוקרים שמו את ליבם בעיקר לקשריו עם הבורחים. המידע בתיק החקירה - שהינו תקציר מדיווחי הסוכנים השונים - פותח בפרשת הבריחה של שני בניו, ומציין את קשריו ועזרתו לאנשים שונים שניסו לברוח או היו קשורים לבורחים - כמו חתנו של ר' יעקב יוסף רסקין, ר' דוד ברוומן, שחמיו ברח מלבוב באותה תקופה.
בתיק מפורטים גם "פשעים" רבים אחרים: אירגון התוועדויות, אירגון "מלמדים" עבור בני החסידים, גיוס כספים עבור תלמידי התמימים, ועריכת בריתות.
בעניין האחרון נעוצה סיבת נסיעתו לקאזאן ממנה לא שב: הוא נסע לשם כדי לערוך בריתות למספר אנשים, אך שם תפסוהו הנ.ק.וו.ד. ואסרו אותו בעיר פאטמע. הוא נפטר מהתקף לב במאסרו בז' אלול תש"ט, לאחר שהטמאים ימ"ש גילחו את זקנו. הי"ד.
תיק החקירה של הרב לברטוב
סודי ביותר עובדות בנוגע לבית הכנסת מרינא רושצ'א
תקציר אינפורמציה מהסוכן [של הק. ג. ב]
פוקס 45\9\4
לפני שבוע הגיע מסמרקנד מכר של הסוכן ("איטרצניק") נחמיה, שסיפר שכל החסידים "השניאורסונים" נוסעים מסמרקנד. ניסן נמינוב נסע עם משפחתו לפולין, ומובן מאליו שעימו נסעו גם בניו של לברטוב (לא מדוייק. אנחנו נסענו בחודש כסלו וזה היה בתשרי).
דוברוסקין (הכוונה למשה דוברוסקין שלפני המלחמה הסתובב במוסקבא בין אנ"ש), סיפר הסוכן, נסע ממוסקבה לפולין, כמו כן נסע דוד ברוורמן עם חותנו ראסקין (יעקב יוסף רסקין), מהעיירה ביקאווא [שליד מוסקבה]. אונמאנסקי 45\9\13 לפי דברי הסוכן בביקאווא - גולרנקאוויץ ממלחובקה - ה"שניאורסוני" רסקין, החותן של דוד ברוורמן, נסע לפולין, למרות שבאופן רשמי הוא אמר שהוא נוסע ללנינגרד. ברוורמן - לפי דבריו של שטיינגרט ["מוסר" ידוע] - שהה זמן מה באיזמאילובא [פרבר של מוסקבה], אצל ישראל קאנסון.
פוקס 45\9\26
סעדיה (הכונה לרב סעדיה ליברוב), סיפר שהוא החליט לגמור עם עבודת המלמדות, וכפי שאמר הוא ביקש מהבעלי-בתים לברטוב וברוורמן, לשחרר אותו [מעבודת המלמדות]. הסיבה היא, התנאים שהציגו בפניו הבעלי-בתים השניאורסונים לברטוב וברוורמן. סעדיה טוען שיש לו פחות מידי זמן ללמוד עם הילדים, משום שלוקח לו הרבה מידי זמן לנסוע מפישילקאו לקררסקאוור [עיירות בפרברי מוסקבה], וכיו"ב.
לפי דברי לברטוב בעצמו, הוא הולך לחפש ישר מלמד אחר. הוא הציע זאת לאח של הסוכן, - שחזר מסיביר לשם נמלט בעת המלחמה וחושב לגור כעת בעיירה אלקטרוסטל אצל ביתו. אבל היות שהאחרון לא רצה לקבל את העבודה, הוא עומד במגעים עם "שניאורסוני" אחר, חיים לייזר גורביץ', שהגיע לא מזמן מטשקנט, וחי ברחוב קיררווא.
פוקס 45\11\30
בהכנות למסיבה (של י"ט כסלו) לברטוב החל כבר לפני שבוע. הוא אסף כסף עבור וודקה ופארבייסן, והציע לאחד שיביא את השתתפותו לסוכן, ואותו דבר גם ליו"ר של הקהילה קושלין.
לברטוב אירגן הכל גם בעת המסיבה. המסיבה ארכה שעתיים, והשתתפו בה החסידים לברטוב, בוטביניק (חתנו של הרב מאיר שמחה חן), דוברוסקין, פינגער. כמו כן היו שם הסוכן, אחיו, קושלין, והרב אלבסקי [רב במרינא רושצ'א לאחר המלחמה, שהתמנה למשרתו על ידי ר' בערל לברטוב].
דרשות לא נאמרו. לברטוב פתח ואמר ש"חסיד צריך לשמור את הנשמה הקדושה של הצדיק". היה מישהו שהציע שהרב אלבסקי יגיד משהו, ולברטוב מנע זאת נמרצות. ואמר: "היום זה היום-טוב שלנו, ואין מה להגיד מהתורה שלהם".
לפי דוברוסקין, כל החסידים בשנה זו החליטו מסיבות של זהירות, לא להתאסף כולם במקום אחד, וכפי שהוא עצמו אמר, "בגלל הבאנדיטים צריך להתפזר במקומות שונים".
באותו ערב החסידים התאספו גם בדירה פרטית אצל גילבנבלט, והיו שם גם לברטוב, בוטביניק ועוד אנשים. הסוכן שלנו לא היה באותו מקום מפני שהלך לרופא.
לברטוב הולך כמעט כל יום לבית הכנסת הגדול. מרינא רושצ'א קרוב מאוד לביתו של בוטביניק, שחזר לאחרונה מאסיה התיכונה [=טשקנט], והוא משחק תפקיד גדול [הכוונה שהוא ממלא תפקיד חשוב באירגון ענייני החסידים].
אומאנסקי 45\12\17
5 בדצמבר בביכנ"ס של מלחובקה הסוכן דיבר עם גולדובסקי. זה האחרון אמר שהוא היה בהתכנסות של "שניאורסונים" לרגל החתונה של ברוורמן, בדירתו. והוא (גולדובסקי) שימש כמלצר לנאספים. הפנים המוכרות בחתונה היו: בערל קאביליאקער [לברטוב] וישראל [נעוולער], ששם משפחתו קאנסון [המוסר התבלבל בין ישראל נעוולער לישראל קאנסון]. שניהם שייכים ל"שניאורסונים-חב"ט" [כך נכתב בטעות במקום "חב"ד], והם היו המנהיגים שלהם, ה"שפיץ חב"ד".
ברוורמן לא עושה שום דבר בלי לברטוב, שהוא המנהיג שלהם.
פוקס 46\11\4
הסוכן דיבר עם דוברוסקין, שסיפר לו, שלבנהרץ אברהם שמואל - שלאחרונה הגיע מלבוב וגר בפרובע-פאלע - מתכונן למכור את ביתו ולנסוע עוד פעם עם משפחתו ללבוב [משם היו בדרך כלל מבריחים את הגבול לפולין].
לברטוב נראה בבית הכנסת [אבי ניסה אז לברוח דרך לבוב, אך מפני שלא הצליח חזר למוסקבה, ולכן מציין הסוכן שראה אותו]. הוא שוב התחיל את העבודה שלו. הוא עורך בריתות ועושה את חובתו כמוהל.
פוקס 46\11\15
דובר בנוגע לבחירות הבאות ב"כאר שול" [תירגום: 'בית הכנסת של המקהלה' - הכוונה לבית הכנסת הגדול במוסקבה]. דובר בנוגע למועמדים שונים לתפקיד היו"ר. הרב אלבסקי העיר שאולי כדאי שיהיה דובין [הרב מרדכי דובין הי"ד]. על זה לברטוב ענה: לא. דובין לא יהיה יו"ר. הוא מחכה לתשובתי היום בלילה. בלילה ב"כאר שול" תתקיים אסיפה בקשר לבחירות ושם אני אהיה [המשפט האחרון הוא מדברי הסוכן].
פוקס 46\11\27
במרינא רושצ'א נראה חוזר מסמרקנד יהודי צעיר בשנות העשרים-השלושים לחייו, אחיין של רסקין - שבחודש ספטמבר שנה זו נסע מביקאווא ללבוב כדי לנסוע לפולין. שמו של היהודי הוא מאיר, וכנראה התעכב אצל בוטביניק שמואל, משום שהוא מגיע איתו לבית הכנסת. מאיר שייך ל"שניאורסונים". במענה לשאלתו של דוברוסקין אם הוא נוסע ללבוב, מאיר שתק. על פי דברי דוברוסקין שם משפחתו הוא 'שוב' או 'שור' [שמו היה מאיר שור - ש. י. ח.].
פוקס 47\2\28
בימים אלו הגיע למרינא רושצ'א חסיד שניאורסוני צעיר, שנסע מסמרקנד דרך מוסקבה ללבוב. הוא הגיע ללברטוב לבית הכנסת. היום הוא הגיע מלבוב, וקיבל בבית הכנסת את הכתובת של לברטוב והלך אליו - כנראה שהגיע היישר מהתחנה כי בידיו עוד היו החבילות.
לאחר מכן לברטוב מסר בבית הכנסת שיזדמן לו לנסוע לקאזאן, שם התאספו הרבה אנשים שמבקשים קשר עם מוהל - איש רוח העורך בריתות. בערך באותו זמן הגיע לסוכן ויטנברג ראובן ובשקט אמר לו שלברטוב לקח כסף מזוסמן, שהגיע לבית הכנסת כדי לעשות הזכרה (מלא), עבור ה"ישיבניקעס" - סטודנטים ב'דוחאווני סעמינאר' [=בחורי הישיבה - תלמידים ב"סמינר רוחני". הכוונה כמובן לתלמידי התמימים הלומדים במחתרת].
על עצמו סיפר לברטוב את הבא לקמן: ביתו בתיה עם ילדיה וחתנו גורביץ' [ר' נחום זלמן שי' החי כיום באוסטרליה], כבר מזמן נסע ללבוב. לשם נסעו לפי דברי לברטוב גם שני בניו [ר' שלום ור' משה שיחיו]. הם שהו לפני זה בישיבה בסמרקנד.
יומים לאחר נסיעתו של לברטוב [לקאזאן, כאמור לעיל], בעת תפילת מעריב במרינא רושצ'א, הגיע יהודי צעיר לא מוכר, בערך בגיל 24, שהיה מאוד מתוח, ומייד שאל אודות לברטוב. הסוכן הודיע לו שלברטוב נסע לפני עשרה ימים לקאזאן. וזה עשה רושם מאוד קשה על אותו אברך, והוא הליט ראשו בכפות ידיו ואמר "אזוי, אין קאזאן, וואס-זשע טוט מען"? [=כך, בקאזאן, מה עושים?], ומייד תבע לדעת את כתובתו של לברטוב. הסוכן הודיע לו בערך את הכתובת של לברטוב, ואחר כך שאל אותו מאיפה הוא. הוא השתתק, ואחר כך ענה: מטשקנט, מסמרקנד.