שמואל פרומר
הרב שמואל פרומר (ד' שבט תרח"צ-כ"ט בסיוון תשפ"ג) היה משלוחי הרבי ומייסד בית הכנסת 'משיח צדקנו' בקריית ביאליק. התגורר בקריית שמואל.
תולדות חיים
נולד בד' שבט תרח"צ לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל הסמוכה לחיפה, מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל וכחבר עיריית חיפה. דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני פולין לפני השואה. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.
לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה[1] התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר בקריית שמואל מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב ראובן דונין.
היה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב"ד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ"ד.
בחורף תשמ"א השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: "ידועה הוראת אדמו"ר הזקן באגרת התשובה שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן בפועל. ולכן בהקדם יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב עמו עם הגוף"[2].
כשניגש אל הרב זלמן שמעון דבורקין ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס[3] אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד[4].
בשנת תשמ"ב יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ "בכן מהתוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א" (בהוצאת 'חב"ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מההתוועדות האחרונה של הרבי ע"י הרב טוביה בלוי. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע"י הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.
מתחילת שנות המ"ם החל במסירת שיעורי חסידות באיזורו, בתניא ובקונטרס ומעין. בין השאר, בשכונת 'עין הים' בחיפה, בעיר עכו ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.
בשנת תשד"מ זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש[5].
בשנת תשמ"ח לאחר שיחת ב' ניסן הידועה בנוגע להכרזת יחי המלך פעל יחד עם הרב זמרוני ציק שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח יחי המלך - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "עד מתי", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.
בשנת תשנ"ב יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית ביאליק, שם גם מסר שיעורי תורה רבים.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה ואילך על ידי הרב זמרוני ציק, כמו כן נאם בכינוסי פעילים שארגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה וקרא לפרסם הריש גלי שהרבי שליט"א חי וקיים והוא המלך המשיח.
לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של נשיא הדור והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו[6]
הרב פרומר שיחק בסרט תעלומת אבני החושן של ניצוצות של קדושה כצדיק המגלם את המהר"ל מפראג.
נפטר בכ"ט בסיוון תשפ"ג.
משפחתו
רעייתו, דבורה - נפטרה א' אדר תשפ"א.
- בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.
- בנו, ר' אסף חנוך פרומר - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה
- בנו, ר' יוסף יצחק (איז'ו) פרומר - כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם מענדל פרומר
- בתו מרת יפעת פרידמן
- בתו מרת דורית ברזילי
- בתו מרת שלומית רוטנברג
לקריאה נוספת
- איי, ר' שמואל! שבועון בית משיח גיליון 1366 עמוד 30.
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, א' אדר תשפ"א.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב
- ↑ הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב לייבל שילדקרויט ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה
- ↑ תשורה רוט תשס"ט
- ↑ "ימסרו לו בשמי שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה בשליחותי בימי הפורים ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'". צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33.
- ↑ כדברי אדמו"ר הזקן בתניא שער היחוד והאמונה פרק ה', תורת מנחם תשי"א שיחת י"א תמוז ע' 196, לקוטי שיחות ח"ב עמ' 511, ועוד