אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה
אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה הוא מנהג ישראל קדום של אכילת מאכלים מיוחדים בחג החנוכה זכר לניסים הגדולים שנעשו בו, מאכלי חלב - זכר לנס המלחמה, כאשר יהודית הצליחה בערמה להרוג את המצביא היווני באמצעות מאכלי חלב, ומאכלים העשויים בשמן - זכר לנס פך השמן.
היסטוריה
סופגניות ומאכלי שמן
המקור הקדום ביותר למנהג אכילת מאכלי שמן בחנוכה, הוא בפירוש המיוחס לרבי מיימון הדיין, אביו של הרמב"ם, שכותב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה[1]:
"אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל, לפרסם הנס שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין, בערבי אלספינג, והם הצפחיות בדבש, ובתרגום: האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ברכתו".
מנהג זה הוזכר גם בכתבי רבותינו נשיאינו[2].
המאכל העיקרי המתקשר למנהג זה הוא סופגניות, אך בעדות שונות נהגו להכין בחנוכה סוגי מאכלים אחרים אותם מטגנים בשמן.
מאכלי חלב
בנוסף למנהג לאכול מאכלים המטוגנים בשמן, שנפוץ יותר, נוהגים לאכול מאכלי חלב, כשמנהג זה אפילו קדום יותר ומופיע במפורש בהלכה: "יש לאכול גבינה בחנוכה. לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב"[3], ויש שכתבו שהמנהג הוא לאכול דווקא תבשילי חלב וגבינה, בדומה לנס של יהדוית שהאכילה אותו מאכלי חלב[4].
בספר בני יששכר הוסיף טעם לכך שהנס של חנוכה נקשר דווקא במאכלי חלב, היות שבחנוכה רצו להשכיח את התורה וכפי שבחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, כך יש לנהוג גם בחנוכה[5], וכן נאמרו בזה רמזים נוספים[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אכילת מאכלי חלב בחנוכה, מאמר תורני
- הרב ד"ר חיים סיימונס, אכילת גבינה ולביבות בחנוכה, סקירה היסטורית על מעשה יהודית ומנהג אכילת גבינה ולביבות
- שבעים מסופגניות? זה הזמן לשאול מה הקשר לחנוכה, כתבה לילדים
- כשהשליח הרב רובין ע"ה הסביר לחיילים על: "גזירת הסופגניה"
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך שריד ופליט, עמ' 7–8. שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328.
- ↑ ראו 'דבר מלכות' שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26: "להעיר, ש"מנהג ישראל" ("תורה היא") לאכול מאכלים שעשויים בשמן לזכר נס השמן – שבזה מודגש שגם המשכת וגילוי היו"ט דשמן באכילה ושתי', אין זה בשמן בפ"ע (אף שהטעם דאכילת מאכל זה הוא בגלל השמן), כי אם, לאחרי שמערבים אותו במאכל אחר, מצד גודל מעלת השמן שאינו יכול לבוא בגילוי, כנ"ל.ויתירה מזה – שגם הדלקת הנרות ע"י השמן היא באופן ש'אין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד'".
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה, סימן תר"ע סעיף ב'.
- ↑ ראו במקורות שנלקטו במאמרו של ד"ר סימונס במאמר שבקישורים חיצוניים.
- ↑ "מה שהביא מרן הרמ"א ז"ל בשלחנו בשם הכל בו דנוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה. ומהראוי להתבונן, כי לא דבר ריק הוא, ואם הוא מפני שהאכילה יהודית את האויב מאכלי חלב, לא במקרה נפל מעשה ניסים? ונראה לפרש על פי מה שכתבתי כמה פעמים, שהיוונים רצו לבטל את התורה מישראל, ולהגביר חכמת החיצוניות, והנה כאשר התנוסס השי"ת עמנו, הראה לנו נפלאותיו במנורה ובשמן, הרמוזים לחכמה ולתורה מן השמים. והנה ימים האלה הם כעין נתינת התורה. והנה בשעת נתינת התורה בסיני עמדו המלאכים הקדושים בשמים ואמרו תנה הודך על השמים והנה רצו לבטלינו מן התורה. והנה המגיד מראשית אחרית פעל ועשה, מראש מקדם שבאו המלאכים לבית אברהם והאכילם בשר בחלב, והיה זה לטענה עליהם שאכלו הבשר בחלב בביתו של אברהם, ואינם ראויים לקבלת התורה... ולזכר זה נוהגין לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. והנה לזכר זה, שבימים האלה הוא כעין נתינת התורה, הנה נעשה הנס גם כן על ידי מאכל חלב שהאכילה יהודית את האויב, שרצה לבטל התורה מישראל, ועל ידי זה היה התחלת הנס. ליהודים היתה אורה זו תורה. ומנהג אבותינו תורה היא".
- ↑ ראו לדוגמא בבן איש חי: "ונראה לי בס"ד לרמוז טעם בחלב, לשלשה מצוות שגזרו לבטלם, שהם חודש, שבת, מילה, ומסרו ישראל עצמן עליהם. דאות ח' דחלב, הוא אות ראשונה של חודש. ואות ב' דחלב, הוא אות שניה של שבת. ואות ל' דחלב, הוא שלישי של מילה".