חסידות זוויהל
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
חסידות זוויהל, היא חסידות ירושלמית, המונה כמה מאות של חסידים.
את החסידות בארץ הקים רבי שלמה גולדמן מזוויהל זצ"ל. לערך מורחב - רבי שלמה גולדמן.
ואחריו השאיר את רבנות זוויהל לבנו רבי גדליה משה.
בשנת תש"ח עלה רבי גדליה משה לארץ, ולאחר פטירתו של רבי שלמה הוא נתמנה לאדמו"ר.
רבי מרדכי מזוויהל
לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו שנים רבות.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[1]
בשנת תשל"ב הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל".[2]
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל זצ"ל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד. נסתלק בשנת תש"ע.
את מקומו ממשיכם שני בניו הגדולים.
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 118.