לוי ביסטריצקי
הרב לוי ביסטריצקי נולד ביום ח' אייר ה'תש"ט, להוריו הרב יהודה לייב ואיטא ביסטריצקי בברוקלין, ניו יורק. הרב ביסטריצקי היה משלוחי אדמו"ר שליט"א לארץ הקודש, שימש כרב קהילת וקרית חב"ד בעיה"ק צפת וחבר ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. בשנת תשנ"ג נתמנה לרבה הראשי של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת הרה"ר לישראל. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
בצעירותו
כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטשער ישיבה.
בשנת תשכ"ב – ביום ה' אייר, היה ביחידות אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהי' בהצלחה. בשנת תשכ"ג בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה יחידות נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה.
בישיבה במונטריאול הספיק ר' לוי לללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב פנחס הירשפרונג סמיכה לרבנות, לאחמ"כ הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה באמרם כי היה הולך לישון בשעה אחת בלילה, וקם בארבע בבוקר. רבותיו בישיבה היו הרב מנחם זאב גרינגלס, יצחק מאיר גוראריה והרב הירשפרונג.
בשנים ה'תשל"א/ב עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב זלמן שמעון דבורקין, המרא דאתרא דשכונת קראון הייטס. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.
חתונתו
התחתן בי"ד סיון תשל"ג עם רעייתו מרת אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. גם הרבנית חיה מושקא ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים שאדמו"ר הריי"צ היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה, וכן את הבד של אדמו"ר הצמח צדק שבו היה עוטף את השופרות בר"ה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'.
לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל.
שליחותו ורבנותו בעיר צפת
בי"א שבט נסע בשליחות הרבי לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, ר' לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.
בשנת תשל"ח התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת. ר' לוי ביסטריצקי החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.
בשנת תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות מורה הצדק בעירו. מכיון שר' לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חודקוב לשליח לצפת הרב קפלן ע"ה ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע לאוהל ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת.
זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון בבית העלמין הישן בצפת.
בשנת תש"מ נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת תשמ"ז – התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.
בשנת תשד"מ - לאחר הכרזת הרבי על תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בהתוועדות ש"פ במדבר מבה"ח סיון, דיבר הרבי אודותיו בהתוועדות, ואמר שיש לו אהבת ישראל בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם.
בשנת תשמ"ט בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת.
בשנת תשנ"ג בכ"ג אב נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת תשנ"ד ביום כ"א כסליו נערך טקס ההכתרה ע"י הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.
בשנת תשנ"ה גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה ע"י הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשנ"ו בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל.לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.
בשנת תשנ"ט התמודד כמועמד עצמאי על חברות במוצעת הרה"ר לישראל ונבחר במקום השישי.
בשנת תש"ס ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה ע"י תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת חול המועד פסח בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.
בשנת תשס"ב החלל להתכונן לקראת בחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל. בפתע פתאום ביום שלישי י"ד מנחם אב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, עד שלפתע ביום ראשון י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב ביסטריצקי.
הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של ר' פנחס בן יאיר.
ספריו
בשנת תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
בשנת ה'תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.
פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".
בשנת תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.
בשנת תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר.
בשנת ה'תשמ"ב - בי"ט כסלו יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם מקווה עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.
בשנת תשמ"ו בי"ט כסלו יצא לאור ספרו השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ביחידות לרב יאלעס: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב – בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי – בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".
ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.
בשנת תשמ"ח - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן הספר יצא לאור ע"פ הוראה מהרבי.
בשנת תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.
בשנת תשס"א – נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.
משפחתו
רעייתו:
- הרבנית איטא ביסטריצקי.
בניו:
- הרב מרדכי ביסטריצקי - רב קהילת חב"ד בצפת.
- הרב יישכר שלמה ביסטריצקי - חבר מערכת היכל מנחם ירושלים.
- ר' שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "חסדי לב".
- ר' שמואל ביסטריצקי - לשעבר סמנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק.
- ר' משה.
- הת' ישראל.
בתו:
- מרת נחמה קורץ