שבעה עשר בתמוז

שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. כאשר חל י"ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, י"ח בתמוז. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.

בביאת המשיח, יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.

אירועי היום

במשנה נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום:

• שבירת הלוחות - בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם עשרת הדברות. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל התורה וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד משה מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.

• ביטול קרבן התמיד - את קרבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש, מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור קרבן עולה. כשצר האוייב על ירושלים ובית המקדש, ולא הייתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז.

• בקיעת חומות ירושלים - בימי בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.

למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני אך בירושלמי מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון הייתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון

• שריפת התורה - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.רק ה' הוא הגדול יותר מכולם אמר רבי עקיבא אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך

• העמדת צלם בהיכל - ביום זה הועמד צלם עבודה זרה בהיכל בית המקדש. בתלמוד ירושלמי חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן בית המקדש הראשון, ולדעה שנייה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן בית המקדש השני.

בחסידות

העובדה שבחודש תמוז חל צום י"ז בתמוז, ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.

אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, חג הגאולה י"ב תמוז. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי"ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי תורת החסידות ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי השולחן ערוך) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

כמו כן, העובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - בגימטריא "טוב" - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה.

תיקון חטא העגל

בט"ז בתמוז עשו בני ישראל את העגל, ובאותו היום אמר להם אהרן הכהן: "חַג לַה' מָחָר" - ביום י"ז בתמוז - כיוון שהיה בטוח שמשה רבינו יספיק לחזור לפני שיתחילו לעבוד את העגל, ואז אכן יעשו חג לעבודת ה' (בזכות ביטול העבודה הזרה של העגל). אמנם בפועל השכימו והספיקו לעבדו לפני שירד משה מהר סיני, אך דברי אהרן הינם בכל זאת אמיתיים ונצחיים. האריז"ל מפרש שבדברים אלו ישנו "סוד הנרמז בזה", והוא - שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות את שבעה עשר בתמוז ליום חג, ובכך יתקיימו דברי אהרן, כאשר "מחר" כוונתו "לאחר זמן" (כמו שמופיע בתורה בכמה מקומות).

הסיבה לכך שהפיכת י"ז בתמוז לחג בגאולה, מהווה תיקון גם לחטא העגל (כפי שרצה אהרן באמרו "חג לה' מחר"), היא - שהטעות בחטא העגל היא נתינת המקום למציאות נפרדת מלבד הקדוש ברוך הוא, חס ושלום. וטעות זו תתוקן בשלימות בגאולה כאשר תתגלה אחדות ה' בעולם כולו, ויתעלו אפילו ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים הטמאים ביותר.

קישורים חיצונים

• ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז
• י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
• הוראות הרבי לימי בין המצרים -
• "צום הרביעי" אצל הרבי -
• מכון הלכה חב"ד: הלכות צום י"ז בתמוז