יעקב בן אשר
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג[1]), היה פוסק הלכה, בנו של הרא"ש. מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
תולדות חיים
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד[2]. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:
"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"[3].
אחיו ר' יהודה בן הרא"ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו[4]. יש אומרים[5] שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.
ממסמכים שהתגלו[דרוש מקור] באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח[6]. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר[7] מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.
מצבתו
בספר אבני זכרון[8] מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה:
עדה המצבה הזאת
מחזה עליון לחזות
כי תחתיה נגנז איש תם יושב אהלים
רב פעלים
צדיק מושל ביראת אלהים
הר' יעקב בן הר"אש ז״ל
אמרתו כטל חזל
מפי ספרים אשר חבר בשפה ברורה
פירוש לפסקים ולתורה
ופסקים לשלשה סדרים
ומלאכת ארבעה טורים
אבן העזר וחשן משפט לנחשלים
יורה דעה וארחות חיים לנכשלים
כל ימיו היו מכאובים
וסבל יסורין בחבה
ונפטר באהבה רבה
ובי״ב בתמוז הובא עד אביו הר"אש ז״ל לשכב אצלו
בקברו אשר כרה לו
והנה חמשת בניו באו גבולו
שנים מימינו ושלשה משמאלו
להם אמר אל נורא
אליכם אישים אקרא
לעלות דרך הקדש אל המקור העליון
שיורד על הררי ציון
כי שם צוה ה׳ את הברכה
שמורה וערוכה
לאשר לעבדו כהמהים
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
על האבן הראשה
אבן העזר ראשו. בנוי לתלפיה
כי יעקב בחר לו יה
לרגליו אורח חיים למעלה ריחו יפיח כמור
ורגלי חסיריו ישמור
חיבוריו
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
- טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
- טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
- טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
- טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.
תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ודרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר הסמ"ע על שו"ע חושן משפט.
- פירוש לתורה.
חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).
פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.
- קיצור פסקי הרא"ש
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
הנצחה
על שמו רחוב הטורים בירושלים המחובר לרחוב מלכי ישראל גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.
קישורים חיצוניים
- הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" חלק ה' עמוד עג.
- רבנו יעקב בן אשר, שיחות לנוער, חשוון תשי"ז
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר "אבני זכרון" עמוד 12.
- ↑ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
- ↑ טור אורח חיים סימן רמ"ב
- ↑ ייתכן שנמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו
- ↑ כך מופיע בספרו של החיד"א "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"
- ↑ הקהילה היהודית בכיוס, באתר האנציקלופדיה היהודית.
- ↑ סדר הדורות, שנת ה"א ק', באתר HebrewBooks
- ↑ 67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם יוסף אלמנצי.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |