השמטות
השמטות (או השמטה) הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.
ההשמטות בספרי רבותינו נשיאנו נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.
הרבי במכתב לרב שלמה יוסף זווין לגבי האנציקלופדיה התלמודית כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו[1].
השמטות מספרי רבותינו נשיאנו
השמטות מתורת שלום
הרבי במהלך הדפסת הספר "תורת שלום" לאדמו"ר הרש"ב, השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' אברהם פריז העתיק את ההשמטות, והראם ליחידי סגולה[2]. הרבי במכתב לר' יעקב לנדא כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו[3].
השמטות משיחות הרבי
המניחים קיבלו הוראה מהרבי שכל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, מלבד דברים חריפים שנאמרו בדרך כלל על אדם פרטי. במקום ההשמטות היה מופיע שכאן "חסר קטע"[4].
בתורת מנחם ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת תשס"ד קובצו כל ההשמטות מהשנים תשמ"ב - תשמ"ח על ידי ישיבת תומכי תמימים מלבורן בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.
- ↑ הרבי, אגרות קודש, ח"ב ע' קמט, באתר HebrewBooks
- ↑ אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.
- ↑ תורתו של משיח, עמ' 14.
