קונטרס אחרון - פרק ה'
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
מבוא לפרק
בפרק זה מבאר רבינו את עניינה של לימוד התורה, שהיא בירור הניצוצות מתוך הקליפה. בירור זה נעשה על ידי העיסוק במחשבה ובדיבור בענינו של אותו דבר, שיש בו דברים אסורים ומותרים. על ידי הדיבור האדם מפריד את הקליפה ואת חלק האיסור מהדבר המותר, ובכך מעלה את רפ"ח ניצוצות שבאותו הדבר לקדושה.
אבל לעתיד לבא לאחר שנגמור את עבודת בירור הניצוצות, תהיה לימוד התורה בבחינת עשה טוב בלבד, להעלות את הנפש הרוח והנשמה מעלה מעלה.
טקסט הפרק
| פרק ה |
|---|
| ולהבין פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות מכל שכן שלא יהיו לעתיד לבא, כמו פרטי דיני פיגול וכה"ג. הנה מודעת זאת שכל איסור שבעולם יש לו שרש ומקור חיים בקליפות שאם לא כן לא היה יכול להיות במציאות בעולם בלתי השפעה עליונה. ואפילו המסלסל בשערו וכהאי גוונא מקבל חיותו ברגע זו מהיכלות הקליפות כמו שכתב בזהר. והלכך גם פרטי האיסורים שלא באו לידי מעשה מעולם בעולם הזה הגשמי מכל מקום שרשי חיותם הן במציאות בפועל ממש בהיכלות הקליפות. וגם הפרטים שיוכל להיות שלא היו ולא יהיו לעולם במציאות, כגון טעות ושגגות שטעה וקרא לתשיעי עשירי כו' וכהאי גוונא דלא שייך במזיד להיות קליפה שורה על זה. ויוכל להיות דכהאי גוונא אינו במציאות בהיכלות הקליפות [הגה"ה מאדמו"ר בעל צמח צדק ז"ל נ"ע. נ"ל מ"ש ויוכל להיות אלמא דלא ברירא לי' היינו משום שהשגגות באות מנוגה, אם כן יש לומר דיש להם שרש בהיכלות דנוגה]. מכל מקום על כל פנים ישנו במציאות להבדיל בחכמה עילאה, שנתפשטה בפרט זה למשה רבינו עליו השלום בסיני [כמאמר מה] שכל תלמיד ותיק עתיד לחדש כו' וכל פרטי האבעיות דרבי ירמיה וכרכתו כו' פ"ד דחולין. כי התפשטות חכמה עילאה היא בבחינת אין סוף המלובש בה בפועל ממש. וכל פרט הלכה הוא שער נמשך מחכמה עילאה דיסד ברתא ומלובש בה וממנה נמשך ומתלבש בבי"ע. ונודע כי יניקת הקליפות מאחוריים די' ספירות דקדושה ובפרט מלבושים די' ספירות דבי"ע ובפרט דיצירה עשיה המעורבים בקליפות כנודע שיניקתם מבחינת הלבושים. ועל ידי עסק ההלכות בדבור ומחשבה מתפרטים ומתפרדים מהקדושה. כמו שכתב בתיקונים ורעיא מהימנא לאפרשא [כו'] והיינו כנודע ממה שאמרו על שלא ברכו בתורה תחלה כו', שהוא על ידי המשכת אוא"ס בחכמה עילאה המלובשת בהן. ובחכמה אתברירו באור אין סוף שבה. והמשכה זו נעשה על ידי דיוקן העליון של האדם העוסק גם כן בהלכות אלו למעלה בשרשו בנוקבא דזעיר אנפין דבי"ע. ובזה יובן חיוב כל נר"ן להשלים כל התרי"ג במחשבה דבור ומעשה שהן פרטי ההלכות וצריכות לבא בגלגול להשלים התורה בפרד"ס, כדי לברר כל הבירורין הנוגעות להם מכל הרפ"ח שהיא קומת אדם שלמה. תרי"ג בחינות כלליות ופרטיות. אבל לעתיד לבא כשיושלם הבירור יהיה עסק התורה בבחינת עשה טוב לבד. להעלות הנר"ן מעלה מעלה עד אין סוף וגם בשס"ה ל"ת בשרשן למעלה שהן גבורות קדושות ולהמתיקן בחסדים ברמ"ח מצוות עשה ולכללן יחד. ועל כן התורה כולה נצחית בכללה ובפרטה. שגם פרטי ההלכות דשס"ה לא תעשה הן הן ענפים מהכללות ויש לכולם שרש למעלה בה"ג דקדושה כמו השס"ה ל"ת עצמן שהן למעלה בחינת הדם המחיה האברים דכלים דז"א: |
סיכום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ד' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ו' |