שמואל הורביץ (מאזינקער)
ר' שמואל הלוי הורביץ (גורביץ', נקרא בשם "ר' שמואל מאזינקער" על שם מקום מגורו; תקצ"ו בערך - ?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, ששהה שנים רבות בחצר ליובאוויטש והיה בעל שמועה מהימן, שהרבי הרש"ב והרבי הריי"צ ייחסו סמכות רבה לסיפורים שכתב ברשימותיו.
תולדות חיים
ר' שמואל נולד בסביבות שנת תקצ"ו בלטביה, בעיר גרייבה הסמוכה לדינבורג (דווינסק). בצעירותו התחנך בדינבורג במשך חמש שנים בחינוך חסידי אצל רבי פינחס מלמד, שנטע בו את ההערכה והיוקר לסיפורים חסידיים. בעיירות אלו - גרייבה ודינבורג - היו חסידי חב"ד רבים, מהם רבים מזקני חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, כמו ר' אבא דוד מפולוצק ור' שלמה באשעס, ובאהבתו לסיפורים החסידיים שמע וקיבל מהם רבות[1].
בנערותו היה מתלמידי הישיבה ומהיושבים בחצר אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש במשך כמה וכמה שנים, בסביבות השנים תר"ח-תרי"ח[2]. בשנים אלו שימש את זקני החסידים, והעלה על הכתב מאורעות רבים מהתקופה, שהיתה פוריה ביותר בהנהגת החסידים על ידי אדמו"ר הצמח צדק.
בימי שבתו בליובאוויטש נלקח לחתן על ידי כפרי בעל תורה שהחזיקו על שולחנו במשך כמה שנים, ואחר כך נשאר לשבת בכפר, ועבר לעסוק בעסקי יער. פתח אכסניא בכפר מאזינקא[3] שליד בבינוביץ', ממנה התפרנס ושם התגורר במשך שנים רבות. כל אותן שנים היה מבקר רבות בליובאוויטש, והיה עד להסתלקות הרבנית חיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"א ולתפילותיהם של בני הצמח צדק בשנת האבילות, להסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, הסתלקות אדמו"ר המהר"ש ומאורעות רבים אחרים. במשך השנים צבר חמישה כרכים בכתב ידו, בהם רשם את הזכרונות והסיפורים שראה ושמע בליובאוויטש במשך השנים.
בשנת תרמ"ז או תרמ"ח הגיע ר' שמואל לעבוד בליובאוויטש בבית החרושת לסבון של הרז"א. באותה תקופה, כאשר היה הרבי הריי"צ ילד בגילאי שמונה עד שתים עשרה, היה מבלה שעות רבות במחיצתו של ר' שמואל ומאזין לסיפוריו. בשנת תרנ"א נתן רבי שמואל לרבי הריי"צ להעתיק מספרי הרשימות בכתב ידו.
בקיץ תרנ"א נסע אדמו"ר הרש"ב שלוש פעמים לנאות דשא במלון של ר' שמואל בכפר מאזינקא, ובשלישית מתוכן לקח איתו גם את בנו יחידו, הרבי הריי"צ.
בשנת תרנ"ב, לאחר שבית החרושת נשרף, עזב ר' שמואל את העבודה בליובאוויטש, אך עדיין היה מגיע לשם לביקורים תכופים. בביקורים אלו היה נותן לרבי הריי"צ להעתיק עוד מרשימותיו.
אודותיו
ברשימת המאסר[4] תיאר אדמו"ר הריי"צ את אישיותו של ר' שמואל: "מהותו, יודע ספר להבינו היטב, לומד גמרא ופוסקים בעיון, בקי בשלשה סדרים משניות בעל פה, אשר כן נצטוה מאת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רבנו על "יחידות", ובקי ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה", ובעל מדות ישרות".
הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ שיבחו מאוד את דייקנותו של ר' שמואל כבעל שמועה מוסמך. הרבי הריי"צ מספר שבאחד מלילות חורף תרנ"ב, כאשר העתיק מרשימותיו של ר' שמואל (כנ"ל), הבחין בו אביו הרבי הרש"ב ודיבר בשבחו של ר' שמואל ורשימותיו: "ר' שמואל מאזינקער הוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהיה אצלו איזה ספק לא היה כותב"[5].
כמה פעמים נמנה בין רשימת זקני החסידים בליובאוויטש באותו הדור, שהרבי הרש"ב והרבי הריי"צ ייקרו מאוד את שמועותיהם החסידיות, והרבי הריי"צ ראה בהם חלק חשוב בחינוכו החסידי[6].
קישורים חיצוניים
- אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' שפה ואילך
הערות שוליים
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, ובחוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א). וראה גם ברשימת כ' אייר תרנ"ו (לקוטי דיבורים ח"ג (בלה"ק) ע' 734).
- ↑ ברשימת המאסר (לקוטי דיבורים ח"ד (בלה"ק) ע' 926), שהיה מהיושבים (ולא מתלמידי הישיבה, כפי שהולך ומפרט ההבדל) משנת תר"ח-תרי"א. ובאג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שפה ואילך, שהיה תלמיד הישיבה חמש שנים בשנים תרי"ג-תרי"ח, ואחרי חתונתו היה מהיושבים עוד כמה שנים.
- ↑ כך נקרא באגרות קודש שם. וברשימת המאסר שם (ע' 905): מאזינקעס.
- ↑ שם.
- ↑ אג"ק שם, ע' שפז.
- ↑ ראה שיחת י"ב תמוז תש"ח (ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת ע' 239. ע' 241. ע' 247).