חלוקת תניא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלוקתו על ידי הרבי

י"א ניסן תשמ"ב

לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשמ"ב, הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל ספרי התניא שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו כן אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחריה ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הקדושה [דרושה הבהרה]. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אחר כך, ואין נפקא מינה בזה, ושלא יהיה בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו, אז יפסיק לחלק, ועדיף שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב הרבי, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהיה סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון. היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה 03:45 והמשיך לחלק עד חמש 04:55.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך וסימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל, לאות שהקהל ייצא. והתחיל לשיר כי בשמחה תצאו כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז הרב יהודה ליב גרונר שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות. לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה 06:20 יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות עם ספרי התניא שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן".

י"א ניסן תשד"מ

לקראת י"א ניסן תשמ"ד, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף' , כשגם בו יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה, לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא שיכלו להשיג כבפעם הקודמת.

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהיה מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר הרבי, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיוצא בזה". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמו"ר הזקן (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא. וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד פה, וצועק.." אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!.."

יו"ד שבט תש"נ

‫לכבוד יום הבהיר י' שבט ה'תש"נ - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מהאוהל נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא נכתב: "יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות הרבי. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב עדין אבן-ישראל הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

י"ט כסלו תנש"א

הרבי מחלק תניא לצ'ארלי י"ט כסלו תשנ"א

כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר מאוהל בחמש וארבעים-וחמש דקות.

כבר בצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה תניא לכאו"א. ה'ועד המסדר' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.

קהל רב הגיע לתפילת מנחה ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת מנחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א הקדישים, בסיום תפילת ערבית לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל בחלוקת התניא (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).

את התניא חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.

על שער התניא היה כתוב: "חג הגאולה י"ט כסלו – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".

בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.

החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.

בשבת הקרובה, ש"פ וישב, כ"א כסלוכ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס להתוועדות עם ספר התניא שחולק בי"ט כסלו, והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.

בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "דהפצת המעיינות חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".

במוצאי שבת קודש חולקו ספרי תניא על ידי המזכירות.

{{

הערות שוליים