שאר ישוב כהן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב אליהו יוסף שאר ישוב כהן (ט' חשוון ה'תרפ"ח - ג' אלול ה'תשע"ו) היה רבה האשכנזי של העיר חיפה ומרבניה הבולטים של הציונות הדתית.
תולדות חייו
נולד לאביו הרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" בירושלים. מלידתו אביו ייעד אותו להיות נזיר ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני בירושלים שהתירו לו את נזירותו.
למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב, ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב צבי יהודה קוק - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג.
קשריו עם הרבי
בתקופת מאסרו של אדמו"ר הריי"צ, חתנו, הרבי, נאלץ להסתתר ולעבור למחתרת עד יעבור זעם. באותה תקופה הסתתר הרבי בדירת הרב חנוך הענין אטקין שהיה הרב של לוגא שם שהה הרבי תקופה ארוכה. בתו של הרב אטקין נישאה עם הרב הנזיר והיא אמו של הרב שאר ישוב.
ביחידות שהייתה לו אצל הרבי, הרבי הזכיר לו את העניין ואמר לו שלסביו הייתה מעלה. והיא שהיה עני והבולשת לא חיפשו אחריו וכך היה ניתן להסתתר בביתו.
בצעירותו הגיע הרב שאר ישוב לשיעור יומי בבית הרב שלמה יוסף זוין שפתח לו צוהר והטעימו מתורת חסידות חב"ד.
גם לאחר שהתירו לו את נזירותו הרב שאר ישוב נמנע מאכילת בשר ונהג בצמחונות. ב'יחידות' שהייתה לו אצל הרבי בשנת תשכ"ג[1], אמר לו הרבי:
צמחונות איננה לא על פי חסידות ולא על פי קבלה, כי על ידי זה חסר בבירורים, שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'שדי חמד' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי סגולה!
במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ה ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".
הרב שאר ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים.
לפני פטירת הרב הנזיר הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ביחידות בתקופה שלאחר פטירת אביו.
הרב שאר ישוב היה נשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת תרצ”ב במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי “הרי פישל”. בהמשך הקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של ראשונים שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון.
מכון זה הוא העומד בבסיס מכתבו של הרבי להרב שאר ישוב, על כך שבאותה תקופה משרד המשפטים הקים ועדה של משפטנים שהוטל עליהם "להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה”ק ת”ו משרידי המשטרים הקודמים…". הרבי הציע שאנשי ‘מכון משפט התורה’ העוסקים ממילא בתחום, יוציאו מתוך ‘חושן משפט’ את דיני התורה וההלכה, ויציעו זאת כחלופה של הממשלה לאותם חוקים בריטיים שדינם היה לעבור מן העולם.
למכון שבראשותו של הרב שאר ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין ראשי הישיבות באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.
"דיבר הרבה על הצורך להציל את העולם היהודי על ידי הכשרת רבנים אמיתיים ומוכשרים והביע את תקוותו שגם ראשי הישיבות שהתנגדו לנו, ישמחו לשלוח אלינו את תלמידיהם. שהרי הם מתנגדים ללמד הוראה ורבנות בישיבותיהם, ואנו למעשה רק כולל המקבל יוצאי הישיבות. ולמה יתנגדו?
"אחרי שהסברתי לו כל פרטי העניין, הציע שנשנה את שם המוסד כגון במקום "מדרשה" ל"ישיבה גבוהה לתורה" או "מתיבתא" "בית מדרש" וכדומה. למעשה נפרדנו בשל השעה המאוחרת, והבטיח לחשוב על השם.
כמובן הבטיח שאם אודיע לו שהמוסד שלנו הסכים לשינוי זה (בלי שום שינוי במטרת המוסד וכו’ ואף לא וועדות ושינויים בתכנית הלימודים) הוא יודיע לאנ”ש בארץ עמדתו ושיפעלו למעננו ולמען השלום. “עזבתי את הפגישה מלא שמחה”.
בהמשך מוסיף הרב שאר ישוב ומספר: “אמש חלה התפתחות. הרב חדקוב נאמנו של הרבי טלפן לביתי ומסר שהיות והרבי קיבל ידיעות שהמתנגדים החליטו להמשיך במלחמה עמנו (וזאת בניגוד לרושם שהיה לו, שגם הם מבקשים מוצא של כבוד) וזאת .. שיחתנו בליל יום שני, הרי שכל ההצעה שהציע בדבר שינוי השם נופלת ואין לה מקום.
“שאלתי: ובכן מה הצעתו? לזאת לא היה בידי הרב חדקוב תשובה. ביקשתיו לשאול מה עצתו ומה דעתו של הרבי שליט”א לאור מצב חדש זה. ועל כך אני מצפה לתשובה עוד היום בערב בעז”ה. בערב אתקשר בעז”ה עם האדמו”ר”.
הפגישה עם הרבי נמשכה שלוש שעות וחצי
עיסוקו כנשיא מכון הרי פישל לצד היותו מבכירי עסקני הדת בארץ הקודש אילצהו להעביר חלק ניכר מזמנו בנסיעות לחו”ל בכלל ולארה”ב בפרט. ההיכרות עם הרב זוין, כמו גם זכות אביו וסבו, הביאו אותו אל הקודש פנימה. הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע לניו יורק. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג החנוכה שפורסם על ידי צא”ח בכ”ג כסלו תשל”א תחת הכותרת “דברי כ”ק אדמו”ר שליט”א שביקש מהרב שאר–ישוב כהן למוסרם לחסידי חב”ד באה”ק”.
רבות סופר על קשר מיוחד זה, הן מפי הרב עצמו והן מכותבי קורות חייו. אך בשורות שלפנינו נפנה בעיקר אל הרשמים כפי שתוארו על ידי הרב כהן עצמו בהתכתבותו עם מזכירו ואיש אמונו הרב אברהם רוזנבום ע”ה.
כך מכתבו של הרב רוזנבום בי”ח חשוון תשכ”ג אל הרב שאר ישוב ששהה אותה עת בלונדון. אל המכתב הדן בעניני המכון, מצורף מכתב מהרבי שמוען לרב שאר ישוב (המכתב הגיע ע”י צא”ח לידי הרב רוזנבום). בתשובתו מלונדון כותב הרב שאר ישוב על משלוח מכתבו של הרבי שליט”א “שמחתי לקבל את מכתב האדמו”ר מליובאוויטש שאולי אבקרו בעז”ה. מקווה אני שהספרים יגיעו לארה”ב לפני צאתי”.
אנו מוצאים את מכתבו החוזר של הרב רוזנבום לרש”י בו כותב כמה ימים מאוחר יותר “יצויין שהספר הראשון שיכנס לארה”ב הוא עבור האדמו”ר מליובאוויטש”…
מספר שבועות מאוחר יותר כותב הרב למזכירו “ממש קשה לתאר.. תיאור קצר על השבוע האחרון פגישה עם הרבי מליובאוויטש שנמשכה שלוש שעות וחצי, מ–10:00 עד 1:30 אחה”צ – נידונו כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. אגב, הרבי קיבלני בשעות שאינו מקבל אדם בימי החנוכה, והרגשתי ידידות נפלאה מצדו, ממש כדבר איש אל אחיו או אל רעהו. הפרטים לכשנתראה בעז”ה”.
את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר שז”ר, היה הרב שאר ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם בפורים תשל”א, כאשר הרב שאר ישוב הצטרף לפמלייתו של שז”ר. בהגיעם ל–770, שאל שז”ר את הרבי “איר קענט דעם יונגערמאן?” (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב “וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד” (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).
גם בשנים שלאחר מכן, הרבה הרב שאר ישוב להתייעץ עם הרבי. כך למשל בשנת תשמ”ג, הוא פונה במכתב אל הרבי: “לכבוד רב האי גאון רבן של כל בני הגולה מאיר עיני חכמים בהוראותיו לאמיתה של תורה כקש”ת האדמו”ר מליובאוויטש שליט”א ניו יורק
הומעכ”ק האדמו”ר שליט”א הנני לפנות למע”כ הדר”ג ולבקשו להשיבני חוות דעתו הגדולה דעת תורה…”
אל מסכת הקירובים שזכה במהלך השנים נוספו קירובים מיוחדים בעת חלוקות הדולרים כשהרבי מקבלו במאור פנים ומשוחח עמו בארוכה בנושאים שונים.
הרב שניאור–זלמן ליברוב שהיה אחראי על מערכת הערות התמימים, מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו “בארוכה בשיחת הרב שאר ישוב הכהן”.
קשריו עם שלוחי הרבי
היה בקשרי ידידות עם שלוחי הרבי וקהילת חב"ד בחיפה שם כיהן כרב האשכנזי לעיר משנת 1975 ועד 2011 ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר והיה בקשרי ידידות עם רב קהילת חב"ד בחיפה הרב גדליה אקסלרוד ששימש כאב"ד בעיר.
השתתף רבות באירועים של חב"ד כמו בסיומי הרמב"ם התוועדויות י"ט כסלו ועוד.
ביום ג’ באלול תשע"ו, הרב שאר ישוב הכהן נפטר והוא בן פ"ט שנים. בהלוויתו נראתה נציגות נכבדה של שלוחי הרבי ואנ”ש שנעזרו בו במשך השנים. הוא נטמן סמוך לאביו ב'חלקת הנביאים' שבהר הזיתים.
קישורים חיצוניים
- ↑ פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235