מאיר פרוש
חבר הכנסת ר' מאיר פרוש נולד לאביו הרב מנחם פרוש ולאימו מרת ברכה בירושלים.
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית ירושלים, במסגרת זו סייע רבות לחסידי חב"ד בעיר, למרות שהנ"ל לא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בשנת תשנ"ב הגיע ל770, שם בירכו הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת תשנ"ו עמד בראש רשימת "יהדות התורה" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של בנימין נתניהו. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו".
במשך השנים הבאות הפך לחוד החנית במאבק על שלימות הארץ, לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות תמיד עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.
בישיבות הכנסת היה פרוש זה שתמיד הזכיר את הרבי ודרש סיוע לחב"ד. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על תוכנית ההתנתקות, בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית.
כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.
לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפשו ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא.
באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין המטה העולמי להצלת העם והארץ. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בשנת תשס"ט רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור שלמה קליש מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". ביומון זוכה חב"ד ליחס אוהד - אולי יחיד מסוגו.