שוטר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שוטר מקומי עובר בחלוקת לעקאח בערב יום כיפור אצל הרבי.[1]
אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב משוטרי משטרת ניו יורק

שוטר הוא אדם בעל מקל ורצועה אשר תפקידו לכפות את העם לקיים את דברי השופט.

איתא במדרש[2] 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום. [3]

בהלכה ובעבודת ה'

חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ופרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה.[4]

שופט- מרמז על אהבה ושוטר- על יראה.[5] ומובא בריבוי מקומות כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם. דהינו, ב' העינים, ב' האוזניים, ב' נחירי האף והפה.

התייחסות הרבי

הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של דינא דמלכותא דינא. זאת ניתן לראות לדוגמא בשיחת פרשת לך לך תשמ"ח [6], שם אומר הרבי ש"כאשר ה'משטרה' עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו לשמוח ולרקוד כו' - מתבטל ממנו דין רשות הרבים. (משיחה עצמה מדובר לגבי עניין שמחת בית השואבה שפועלים שלרחוב יהא דין של כרמלית.

בגאולה

הרבי מסביר[7] כי בגאולה לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות השופטים. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ביועץ כמאמר הכתוב "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה".[8]

בהמשך השיחה מחדש הרבי כי בדורינו לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר עבודת הבירורים ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים.

אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, והיינו, כי השוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים לעדים של קידוש החודש[9].

קישורים חיצונים

שופטים ושוטרים בעבודת האדםקובץ וידאו

ראו גם

הערות שוליים

  1. להעיר שפעמים רבות מצדיע לשוטרים, חיילים או ילדים במדי צבאות ה' שעוברים לידו.(ע"פ מעשה מלך עמ' 121).
  2. תנחומא שופטים ב.
  3. שיחת פרשת שופטים תנש"א
  4. שו"ע אדמוה"ז אורח חיים סי' תקכט סעיף יג.
  5. אור תורה שופטים קעג.
  6. בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92
  7. שיחת פרשת שופטים תנש"א.
  8. ישעיה א, כו.
  9. שיחת פרשת שופטים תנש"א, הערה 23.