אייזיק שוויי
הרב אייזיק שוויי (כ"ג תשרי תרצ"ג - כ"ו אייר תשמ"ח) היה רב הקהילה החב"דית במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.
תולדות חיים
הרב אייזיק נולד בשמחת תורה תרצ"ג בפינלנד[1], להוריו הרב מרדכי אליהו שווי, ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש[2][3].
בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כרב מורה הוראה עד לשנת ת"ש. בילדותו היה נתון בעמקי אזור המלחמה העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.
רק בשנת תש"ד, בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג, ולאחר מכן בברינואה שבצרפת.
תומכי תמימים מונטריאול
בשנת תשי"א היגר למונטריאול שבקנדה, ובשנת תשט"ז התמנה כמשגיח בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר לחינוך והדרכת התלמידים.
בשנת תשי"ח התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב חייקל חנין, וזכה שהרבי ישמש כמסדר קידושין בחופתו.
עסקנות ציבורית
לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת הרבי, התמנה בשנת תשכ"ב כחבר בועד הרבנים בעיר.
היה ממייסדי סניף צעירי אגודת חב"ד במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך 'בית רבקה' לנערות, ועמד בראש מחנות הקיץ לילדים.
בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני שמירת הטהרה.
מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק 'מיהו יהודי', בשמירת גבולות ארץ הקודש, ובהפצת יהדות במקומות נוספים.
מחלתו
באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק "ימנה משפיע"[4]. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, בקבלת עול מינה מיד משפיע, את הרב איצ'ה שפרינגר. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". הנס קרה והמחלה נעלמה.
לאחר מספר שנים, בשנת תשמ"ז, חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול. זמן קצר לפני פטירתו שהה ר' שלום בער גנזבורג בחדרו של הרבי ושוחחו על עניין מסוים ובין הדברים הזכירו את הרב שווי. הרבי הגיב: "ר' אייזיק, אן אלטער חסידישער רב, א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!" (ר' אייזיק, רב חסידי זקן, תמים, אף לו הם אינם מקשיבים?!). היה זה כשהרב שווי היה בגיל 53.
נפטר בערב שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי, כ"ו אייר תשמ"ח, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו-יורק, בסמיכות מקום לאוהל הרבי הריי"צ.
משפחתו
אחיו:
- ברוך שלום שוויי.
- אהרון יעקב שוויי - מרא דאתרא בשכונת קראון הייטס.
בנותיו:
- רבקה רוזנפלד (אשת הרב יהושע בנימין).
- חנה שרה שפלטר (אשת הרב יוסף יצחק), קראון הייטס.
ספריו
לאחר פטירתו, הורה הרבי להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים קה"ת.
חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב אהרון יעקב שווי, ויצאו לאור בשם 'כתבי ר' אייזיק':שי"ל בשתי כרכים וגם י"ל ספר בכריכה דקה על מסכת בבא מציעא (חומר נוסף בעריכה).
לקריאה נוספת
- הקדמה לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.
- ↑ סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.
- ↑ משפחתו היתה מגזע רש"י, ונקראה על שם עירו של רש"י - טרויש.
- ↑ הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "עשה לך רב" מתשמ"ז