שנה מעוברת
שנה מעוברת הינו שינוי בלוח השנה, בו מוסיפים חודש נוסף למעגל השנה כדי להשוות את מחזור השנה היהודי שנקבע לפי סיבוב השמש מסביב לכדור הארץ, עם הסיבובים המהירים יותר של הירח. בזמן שמוסד הסנהדרין היה קיים היו מעברים את השנה על פי שיקול דעתם של חברי הסנהדרין ולפי החישובים שעשו. כיום בהיעדר סמכות הלכתית, השנים המעוברות נקבעות מראש, ובכל שנה מעוברת מעברים את חודש אדר, וישנם שני חודשים אדר, ושלוש עשרה חודשים במעגל השנה.
הסיבה לעיבור השנה
בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח[1], שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום[2], ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים.
היות שהתורה מצווה על בני ישראל "שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ"[3], היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את חג הפסח דווקא במזג אוויר של אביב[4], מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם בשלוש שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח.
עיבור השנה
כל עוד שבית המקדש היה קיים והיתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשיובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.
עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע הלל הנשיא מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק[5], על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים[6].
עיבור השנה מתבצע בחודש אדר ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת הבר מצוה שלו חלה בשנה מעוברת, יצטרך לחגוג את בר המצווה שלו בחודש השני.
בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים בשבת אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"[7]).
בחסידות
בדורות הקודמים, רבותינו נשיאנו התייחסו לשנה מעוברת כדבר שלילי וקיטרוג, המורה על חסרון בלבנה, ובשנים מעוברות היו לפעמים הנהגות שונות ומיוחדות, בהם היה ניכר חוסר שביעות רצון מהענין העיבור[8].
אך הרבי חידש[9] שאדרבה, בשנה מעוברת ישנו מעלה מיוחדת שאין באף שנה, ולכן גם נקראת שנה תמימה = שלימה, כי דווקא בשנה זו ימי הלבנה שווים לימי השמש, וכל ענין העיבור הוא ל"כפר" ולתקן את המיעוט שנעשה בלבנה.
הרבי גם הסביר, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין הירח לשמש בבריאת העולם שבעיקבותה מיעט הקב"ה את הירח, כי כידוע הקנאה הוא השורש לכל החטאים שהרי אדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, וע"י השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.
ההוראה משנת העיבור
הרבי לומד משנת העיבור שענינה הוא למלא את החסרון של שנת הירח (שנקרא בשם 'מקבל' היות והוא מקבל את אורו מהשמש) לעומת שנת השמש, דבר המורה לכל יהודי (שדומה ללבנה, כמו שמוסבר רבות בתורת החסידות) שהוא צריך לשאוף למלא את חסרונותיו ולהשלים את הפגמים שלו עד שהוא ישתווה למעלת המשפיע[10],
ביטול העיבור בתשנ"ב
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: "ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה".
- ↑ חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.
- ↑ דברים טז, א.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א
- ↑ כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.
- ↑ בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.
- ↑ דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ז עמ' 157, ספר השיחות תש"ג, עמ 91
- ↑ שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט
- ↑ אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצד.