אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ
רבי אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ, נולד לאביו רבי יצחק מאיר מקופשיניץ חתנו של האדמו"ר מהוסיאטין, מבית רוז'ין.
תולדות חיים
נולד בד' באייר תרמ"ח בהוסיאטין בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, ובשנת תרנ"ד עבר עם אביו לקאפיטשיניץ.
נישא לבת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-ווארשא (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בווארשא שם נתוודע אל גדולי וצדיקי פולין.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת תרצ"ו - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.
את ווינה עזב לאחר שהחלו רדיפות היהודים ונסע לארצות הברית בהוראת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, ושם הקים בשנת תרצ"ט מחדש את חצרו. היה מראשי אגודת ישראל ובעיקר התמקד בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב יוסף שלמה כהנמן לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' בבני ברק, שם למד נכדו והאדמו"ר כיום רבי יצחק השני פלינטנשטיין מקאפיטשיניץ.
עם ביקורו הראשון בארץ ישראל לאחר השואה החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" בפתח תקווה לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.
נפטר בט"ז תמוז תשכ"ח, ארונו הובא לארץ ישראל והוא נטמן בטבריה סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין. בנו רבי משה מרדכי השל מקאפיטשיניץ, מילא את מקומו ונפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות בי"ז סיון תשל"ה, ולא הניח אחריו צאצאים. בראש החסידות כיום עומד רבי יצחק מאיר (השני) פלינטנשטיין מקאפיטשיניץ נכדו מצד אמו הרבנית בת שבע פלינטנשטיין של רבי אברהם יהושע השל מקאפיטשיניץ. הקים מחדש את חצרו בירושלים. בקי במורשת החסידות של בית רוז'ין, ואף הקים את המרכז לחקר החסידות ותולדותיה מכון שפתי צדיקים.
קשריו עם נשיאי חב"ד
היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ.
מיד לאחר הסתלקות אביו רבי יצחק מאיר מקופשיניץ בב' דראש השנה תרצ"ו כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת[1]
בשנת תרצ"ו אדמו"ר הריי"צ ביקש ממנו לפעול בענין אמירת את כל ספר התהילים בזמנים מסוימים, בשבת לפני התפילה או בין מנחה למעריב[2], ולבקשתו הוא פעל בנושא.
במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרה"צ הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...[3]
השידוך בהתערבות אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרצ"ט הוצע לר' שניאור זלמן גוראריה להשתדך עם הרבנית חוה, בת רבי אברהם יהושע העשיל. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד ריגא, והאדמו"ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.
הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופישניץ, שהיה בדרכו לארה"ב, השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.
השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרה"ח ר' מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.
בארה"ב
בתקופה הראשונה לאחר בואו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ל-770, הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר מהוריי"צ. אמר לו הריי"צ: וכי מפני שהקב"ה העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?![4]
לאחר חתונתו של חתנו הרב שניאור זלמן גוראריה, הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב770, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו אדמו"ר מהוריי"צ ואמר לו: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! [5]
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. ואף בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה.[6]
משפחתו
- אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר אליעזר הגר מוויז'ניץ - נפטרה ג' אדר שני תשי"ד.
- חתנו החסיד רבי שניאור זלמן גוראריה.
קישורים חיצונים
- האדמו"ר מקאפישניץ בניחום אבלים אצל הרבי שיחות קודש תשכ"א (545)
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ בשנת תשי"ד
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ בשנת תשח"י
- מאמר על האדמו"ר באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד.
- ↑ אגרות הריי"צ
- ↑ בית משיח גליון 402.
- ↑ בית משיח גליון 402.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.
|