בית כנסת
בית כנסת הוא מקום כינוס והתאספות של מניני יהודים לתפילה שלוש פעמים ביום (שחרית, מנחה וערבית). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית כנסת", לדוגמא אסור להיכנס לבית כנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או מפני החום, אלא אם אומר גם כמה פסוקים או לומד משהו. הרבי נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו מבית הכנסת, להרים מרצפת בית הכנסת כל לכלוך או אפילו בדל סיגריה שרואה.
ישנם מקומות שיש גם בית מדרש ובו לומדים הציבור במשך היום ורק לתפילות נפתח הבית כנסת, אך היום אינו מצוי כל כך לחלק. בדרך כלל לכל בית כנסת ישנו נוסח תפילה מיוחד, או לקהל מתפללים מיוחד. ומנהגים שונים אשר קיבלו במסורת מאבותיהם. כמו כן לכל חוג או חסידות או עדה ישנם בדרך כלל בתי כנסת נפרדים.
בית מקדש מעט
השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא לתפילה. בזמן שבית המקדש קיים ההתקשרות של יהודים לה' היתה באמצעות הקרבת קרבנות, אך לאחר החורבן, תיקנו חז"ל את התפילות במקום הקרבנות, וקבעו נוסח זהה ואחיד בו יתפללו יחד במנין כל עשרה מישראל.
כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד, ישנה השראת השכינה עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת השכינה שהיתה בבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו לבית המקדש שבירושלים. ולעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש הרבי שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.
בית רבינו
לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה השכינה יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" בית מקדש חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם השכינה שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.
בתשנ"ב חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "קונטרס בית רבנו שבבבל" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת 770 מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא נשיא הדור הנוכחי, ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה השכינה תחילה ב770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים להר הבית לבית המקדש האמיתי והשלישי.
עזרת נשים
לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות. [1]
בית כנסת חב"די
ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כשליח ציבור בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן הנקרא תהילת השם (או תורה אור), ולומר את השיעור תהילים היומו אחרי התפילה, כפי תקנות של אדמו"ר הריי"צ.
חדר שני
אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע[1].) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.
בזמן אדמו"ר האמצעי כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר אדמו"ר האמצעי על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים',
עמוד החזן
בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל החזן את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית.
(ישנם בתי כנסת רבים המכינים במזרח, כסא ו"סטענדר" עבור הרבי מוכן להתגלותו. בין בתי כנסת אלו ניתן למנות את בית כנסת חב"ד רמת גן, בית כנסת חב"ד בשיכון ה' בבני ברק, ישיבת חב"ד צפת, בית הכנסת חב"ד בתענך, ועוד).
בתי כנסת חב"ד בארץ הקודש
- בית מנחם - כפר חב"ד.
- בית כנסת המרכזי כפר חב"ד
- 770 כפר חב"ד
- בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)
- בית הכנסת צמח צדק (צפת)
הערות שוליים
- ↑ ראהספר השיחות תש"א ע' 42. שם ע' 114