קני המנורה

חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי

המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים

ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה

המנורה של מכון המקדש, המוצגת ברובע היהודי בירושלים. הקנים העגולים, בעקבות הטעות שהשתרשה

קני המנורה שבקדש הקדשים שבבית המקדש, יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה לכיוון מעלה.

צורת הקנים

בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.

הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי מלך המשיח, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.

הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון", ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.

דברי הרבי מעוררים סערה

אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מאוכלסין, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.

באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.

הדברים של הרבי, עוררו סערה לא קטנה. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי מלך המשיח בכבודו ובעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה".

שיחתו של הרבי הביאה גם לשינוי החנוכיה המרכזית שמדליקים בפני הרבי מלך המשיח בבית רבינו שבבבל. הרבי כפי הכלל מה שהוא מצווה לאחרים הוא עושה בעצמו. באותה שיחה שהרבי עורר על המנורה, הזכיר על כך:

ש"ישנם מנורות של חנוכה עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת", ואכן זכה הרב חיים ניסלביץ מי שכיום מכהן כשליח הרבי בשכונת ארמון הנציב בירושלים להביא לשינוי החנוכיה ובכך למלאות את הרצון הק' של הרבי.

בחנוכה תשמ"ג, החל מהנר השישי, החלו להדליק בבית מדרשו של הרבי מלך המשיח, חנוכיה בעל קנים באלכסון. גם כאן, כמו בדברים עקרוניים וחשובים' התמימים – חיילי בית דוד – הם אלו שדאגו שהוראתו של הרבי תתבצע, ולרבייהיה נחת רוח.

חנוכיה בצורת המנורה האמיתית

לכבוד חג החנוכה שנת תש"ע, יוצרה חנוכיה הזהה לדגם מנורת המקדש על פי שיחות הרבי וע"פ הדגם המוצב ב-‏770. החנוכיה הבנויה על פי קנה מידה של 3 ס"מ = 1 טפח ועומד על גובה של כ 61 ס"מ, מעשה ידי אמן ומדויקת להפליא בריבוי ההערות וההארות של הרבי למבנה מנורת המקדש.

מבין הלכות המקדש וכלי המקדש זכתה מנורת המקדש לכמה וכמה ביאורים הערות ודיוקים נפלאים בשיחותיו של הרבי, ועד שהרבי ציין שכדאי שהחנוכיות לימי החנוכה יהיו באלכסון.

1. מלבד מה שכולם יודעים ומהמפורסמות שקני המנורה היו באלכסון כפי שצייר הרמב"ם ורבי אברהם בן הרמבם, העיר הרבי שפרט זה הינו בדיוק שהקנים היו ביושר ולא בעיגול וכ"כ רש"י בפירושו על התורה וכן כתבו כל הראשונים. וזה שבשער טיטוס מצוירת מנורה עגולה מבאר הרבי שאי"ז מנורת המקדש.

במבנה החנוכיה הנוכחי ישנם עוד דיוקים רבים כפי שציין הרבי ולהלן חלק מהם

2. במסכת מנחות מובא - שלמנורת המקדש היו רגליים ולא כמצויר בשער טיטוס.

3. הרמב"ם מציין (וכן מופיע בשלשה פעמים שצייר את המנורה) - ושלש רגליים היו לה - וזה שונה מכל החנוכיות המיוצרות כיום בשוק שהינם בעלי 4 רגלים כי הרגל בדרך כלל מרובעת - ובדגם זה הרגל עגולה כדיוק דברי רש"י פ' בהעלותך "עד ירכה עד פרחה - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים".

4. הכפתורים בעמוד המרכזי כשמהם עצמם יוצא הקנה, ולא מעל הכפתורים כפי שציירו אחרים.

5. מבנה הכפתורים כפי שכתב הרמב"ם, כמין תפוחים כרותיים - ביצה ששני ראשיה כדין (פחוסים).

6. הרבי מדייק שבציורי הרמב"ם הגביעים הינם הפוכים, ואדרבה אומר הרבי כך הם ישרים, מראה על פעולתם להשפיע ולשפוך שפע ואור רוחני בעולם.

7. גודל וקנה המידה של הפרחים הגביעים הכפתורים הירך וכו' הכל עפ"י קנה מידה מדויק של הרמב"ם והברייתא במסכת מנחות.

8. ברוב החנוכיות מייצרים את השמש מחוץ לשורה של שאר הגביעים לצורך היכר השמש, אך ב770 הינה מיוצרת במרכז כמו שאר הקנים ויותר גבוהה כך גם בדגם זה.

כמובן שישנם גם שינויים מציור הרמב"ם והמבנה ב 770, וגם זה עפ"י הארתו הנפלאה של הרבי בדיוק דברי הרמב"ם, "והכל משוקדים - הגביעים הכפתורים והפרחים - כמו שקדים בעשייתם" שיש ליפות ולפאר ביופי והידור ככל האפשר, ולפי כלל זה נבנתה החנוכיה כמובן בלי לפגוע בשאר הפרטים המעכבים או המפורטים בתורה שבכתב ושבע"פ.

קישורים חיצונים

• אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית.
• מחקר בנושא.
• כתבה בעיתון הארץ.
• מכתב של הרב ברים לרבי בנושא באתר חב"ד און ליין