רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)
| רבי שמואל שניאורסון | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]שער ספר תורת שמואל של אדמו"ר המהר"ש | |
| אדמו"ר המהר"ש | |
| לידה | ב' אייר תקצ"ד |
| ליובאוויטש | |
| פטירה | י"ג תשרי תרמ"ג |
| ליובאוויטש | |
| מקום פעילות | ליובאוויטש |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד ומייסד שיטת לכתחילה אריבער (= מראש מלמעלה). נולד ביום ב' באייר תקצ"ד בעיירה ליובאוויטש לרבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק) וחיה מושקא שניאורסון. נפטר ביום י"ג בתשרי תרמ"ג ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ליד ציון אביו.
ביוגרפיה
לידתו וילדותו
ביום ב' באייר ה'תקצ"ד בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה ליובאוויטש שברוסיה, נולד לאדמו"ר הצמח צדק ורעייתו בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו, בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו״ר הצ״צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.
מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו של אדמו״ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה. ויצו את בניו הרה״ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ׳ (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש״תקבל את הולד״ ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביא.
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. הי׳ בקי בתורה וחלק גדול מנ״ך ולומד גמרא עם פירוש רש״י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו הי׳ משנן תנ״ך בעל פה.
נוהג הי׳ אדמו״ר הצ״צ לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב״חדר״, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי׳ נותן להם מתנות כסף. אדמו״ר מהר״ש הי׳ מצרף סכומים אלו למה שהי׳ מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצ״צ: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה).
בקיץ שנת תר״א כבר היה נוכח לשמוע מאמרי דא״ח מאביו.
בשנת תר״ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמי׳ מדובראוונע, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם מהר״ש בלימודו והמוהר״ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצ״צ סיפר לו ע״ד הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ״צ: הברית מילה שלו הי׳ בתפארת שבנצח.
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד.
בחודש אלול תר״ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ״ק אדמו״ר מהר״ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ״ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ״ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי׳ בקי בספרים אשר יש לך מכבר). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת הי׳ הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש לכ״ק אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ״ק אביו אדמו״ר הצ״צ: קח איזה ספר שיהי׳ מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ״ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה ״מרצפת אבנים״ ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו ג״כ ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ״ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ״ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כ״כ הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ״ק אדמו״ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - הי׳ מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב הי׳ קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה הי׳ מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ״ק אביו הרה״ק את הסכום אשר ביקש הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים.
בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו ג׳ פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה״ק הרב ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לפני הבר מצוה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובספר התניא באותיותיהם.
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה סופר סת"ם וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר שכתב בכתב ידו.
חתונתו
- נישואים ראשונים
בשנת תר"ז, כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם מרת שטערנא שניאורסון, בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן.
החתונה נחגגה ביום שישי פרשת נשא ח' בסיון תר"ח. בתוך ימי השבע ברכות חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, אדמו"ר הצמח צדק, לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.
- נישואים שניים
שנה לאחר מכן, פנתה הרבנית שיינא, אשת כ"ק אדמו"ר האמצעי, לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב.
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר!
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה הרבנית רבקה. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מניעזין.
החתונה התקיימה בשנת תר"ט. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך!
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה דא"ח.
עסקנות ציבורית לפני הנשיאות
בשנת תר"ח נסע אדמו"ר המהר"ש לעיר ויטבסק כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנא ופטרבורג. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם מאמרי דא"ח ברבים. בשנת תרט"ו הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת תרי"ז נסע לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו"ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. בשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.
בשנת תרי"ט נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת תר"כ, כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו למוהילוב. אדמו"ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.
בשנת תרכ"ה נסע אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.
קבלת הנשיאות
כבר בתחילת שנת תרכ"ו, חצי שנה לפני הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר חסידות ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב:
אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי
באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות[1]. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: חכמה על-טבעית בתורת הנגלה והנסתר, ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.
לאדמו"ר הצמח צדק היו ששה בנים, ואדמו"ר המהר"ש היה הצעיר מביניהם. לאחר הסתלקותו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. החסידים שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא האדמו"ר שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחריו - הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.
באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות[2]. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי יהודה לייב על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ביום שלישי בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל[3], הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו בליובאוויטש.
חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה מזקני החסידים מתקופת אדמו"ר הזקן, החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' שמואל דובער מבוריסוב השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".
שאר אחיו של אדמו"ר המהר"ש עברו לגור בערים שונות (ליאדי, קאפוסט ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו דא"ח בפני שומעי לקחם.
עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות
לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב"ד, המשיך אדמו"ר המהר"ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.
בשנת תרכ"ח נסע לצרפת לפגישה עם עסקנים. בשנת תרכ"ט סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים תר"ל-תר"מ נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב" [דרוש מקור].
הסתלקותו
בשנת תרמ"ב התגלתה אצלו מחלה קשה וביום י"ג בתשרי תרמ"ג הסתלק, בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד בליובאוויטש ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.
תמונתו
 |
 |
 |
כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו"ר המהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו"ר המהר"ש:
- תמונה הקיימת בספריית אגודת חסידי חב"ד. נאמר שהרבי הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות[דרוש מקור].
- בעיתון אלגמיינער ז'ורנאל התפרסמה תמונה[4] על ידי הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ומקורה אינו ברור.
- אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.
הרבי התייחס בשיחה לנושא התמונה של אדמו"ר המהר"ש:
בנוגע לאדמו"ר המהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.
מספריו
ניגוניו
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש - רשימת מאדמו"ר הריי"צ על שנת תרכ"ו - אתר שטורעם
- 'המעשה הוא העיקר' הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net
- הרבי מספר סיפורים על אדמו"ר מהר"ש
- 
הערות שוליים
- ↑ וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת אנ"ש. מנחם מנדל בן דבורה לאה".
- ↑ ד"ה "אז ישיר גו' עלי באר".
- ↑ אדמו"ר הריי"צ סיפר שאדמו"ר הצמח צדק היה אומר מאמרים מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).
- ↑ ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש
-
| הקודם: אדמו"ר הצמח צדק |
{{{רשימה}}} | הבא: אדמו"ר הרש"ב |
| אדמו"ר המהר"ש | ||
|---|---|---|
| קטגוריות בנושא אדמו"ר המהר"ש | ||
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | ||
| חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | ||
| ספרי אדמו"ר המהר"ש | ||
| ניגוני אדמו"ר המהר"ש | ||
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |