בר מצוה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.

עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב-770

במשנת החסידות

נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"[1]

על[2] הפסוק[3] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[4], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"[5] נמשכה בו נשמה קדושה.

מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחילת שולחן-ערוך[6], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כפי שאמורה להיות, אזי זוכה למעלה גדולה יותר[7], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[8].

ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר בנו נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר' אליעזר בנו נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[9].

הכנות לבר מצוה

במספר מכתבים הדריך הרבי שההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.

בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה.

באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו[10].

עליה לתורה

 
עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770
  ערך מורחב – עליה לתורה

בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או שבת האופרוף[11].

על פי הוראת אדמו"ר הזקן[12], הבר מצוה ישתדל לעלות בתפילת מנחה של שבת, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד[13] "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש".

באגרות קודש[דרוש מקור] מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב[14].

בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת[15].

עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי

על העליה לתורה בבר מצוה של אדמו"ר האמצעי סיפר אדמו"ר הריי"צ, סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה[16]:

בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.

שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי[17].

סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.

רבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.

כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.

רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.

מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעל שם טוב אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.

הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת רעוא דכל רעוין [= רצון הרצונות].

אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי, הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.

הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאל מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"[18], הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון.

שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה?

ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.

עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה.

התוועדות לכבוד הבר מצוה

 
עוגת בר מצוה עם צורת תפילין

מנהגי ליובאוויטש[19] - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים[20].

הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה[21].

מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.

בר מצווה לעולים

מאז שנת תשנ"ב[22] מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי כולל חב"ד בארץ הקודש חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.

הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.

שנים רבות נערכה החגיגה באופן פומבי ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובשנים האחרונות נערכת החגיגה באירוע סגור באולם יוקרתי בהשתתפות הצמרת הפוליטית וראשי רבני חב"ד בארץ הקודש.

בר מצווה ליתומים

לאחר מלחמת ששת הימים ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' מחלקה מיוחדת בתוך צעירי אגודת חב"ד, שארגנה כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמה.

בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה[23]. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.

הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו[24].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבע ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.
  2. מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
  3. תהלים ב, ז.
  4. ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
  5. תהלים קט, ד.
  6. או"ח - סוף מהדו"ב.
  7. "זכה יתיר" (זח"ב צד, ב.)
  8. במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
  9. בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
  10. ראו לדוגמה הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.
  11. ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.
  12. ראה באריכות בספר התולדות חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.
  13. עמוד 74.
  14. ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.
  15. ספר המנהגים עמוד 74.
  16. לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.
  17. פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.
  18. תהלים סט, יד
  19. ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.
  20. כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.
  21. איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?  
  22. מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית   ג' חשון תשע"ז.
  23. בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.
  24. נחמה לאחר החורבן