שיחה:פורים דמוקפין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:21, 29 באוגוסט 2024 מאת חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפשר להוסיף לערך.

הרבי מבאר[1]:

מבואר בתו"א[2] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[3], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[4] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".

וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[5] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[6], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[7], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[8].

בית שמש

חב"דפדים פעילים ‎‏ ‏ יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות. חב"ד בדרך לגאולה ~ שיחה ~ #מרבים בשמחה|מרבים בשמחה 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)

חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --משתמש: ברכת הגאולה הכנסו ותשביחו! 17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)


הערות שוליים

  1. תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה
  2. הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
  3. נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
  4. שה"ש ב, ב.
  5. ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  6. הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  7. תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  8. ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.