יחידות
יחידות הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.
תוכן היחידות
אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.
הכנה ליחידות
| " | מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי | " |
כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך חשבון נפש נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים[1]. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "ניגון של יחידות"[2].
מחול היחידות
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן[3] אדמו"ר האמצעי[4] ואדמו"ר הצמח צדק[5]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד מפי ר' שלמה מצ'אשניק, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"[6].
בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת[7].
יחידות אצל הרבי
הרבי התחיל את היחידות מיד אחרי קבלת הנשיאות[8], והיה מקבל ליחידות על פי רוב בימים ראשון שלישי וחמישי.
בכל הדורות התקיימו היחידויות שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כך היה גם אצל הרבי עד לשנת תשכ"ה, אז החל הרבי לקבל קהל ליחידות רק בימים ראשון וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.
משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשך הזמן שהיחידות ארכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.
הנכנסים היו בדרך כלל שואלים את שאלותיהם על גבי פתק, הרבי היה קורא את הפתקים במהירות עצומה, ומיד היה מסמן על מה לענות ומתחיל לענות תוך כדי קריאה[9].
אצל הנכנסים ליחידות היו כמה סוגים:
א. אישי ציבור שהיו מגיעים (רובם בעת ביקור בניו יורק) להתייעץ עם הרבי על כל מיני נושאים, יחידותם הייתה נמשכת הרבה פעמים זמן רב, והרבי היה עונה על כל דבר בצורה מיוחדת וברורה, כאילו הוא ממש נמצא בעובי הקורה.
ב. אורחים שהיו מגיעים אל הרבי היו נוהגים להכנס ליחידות[10].
ג. תלמידי הישיבה וחסידים שהיו גרים באיזור היו נכנסים אל הרבי בדרך כלל בסמיכות ליום ההולדת שלהם.
ד. עסקני חב"ד היו נכנסים גם הם הרבה פעמים.
ה. בנוסף, היו גם אנשים שלא היה להם זמן להכנס, והם היו שואלים את שאלותיהם דרך פתק וכיוצא בזה.
לקראת סוף שנות הלמ"ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות בגלל חוסר זמן לקבל את כולם. כך שעד שנת תשל"ה נהגו להיכנס ביום הולדת ליחידות. בשבת בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה[11] שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל המשפיע, ובנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ההתוועדות פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.
עם זאת, אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת תשמ"א.
רבנים וגדולי תורה מסויימים זכו להיכנס ליחידות גם אחרי שנפסק סדר הקבלה ליחידות פרטית.
מאמר במהלך היחידות
מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב גדליה אקסלרוד שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת תשכ"ו "מה יהיה הלאה?"[12] ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: "איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב"ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני"[13][14].
במהלך יחידות לרב שמואל חפר בתאריך אור לכ"ה אב תשכ"ה לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת בצהרים וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."[15], ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' משה מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם בגן עדן ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"[16].
יחידות כללית
| ערך מורחב – יחידות כללית |
לאחר שבשנת תשמ"א זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נושא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - "יחידות כללית".
למעשה, סדר זה היה קיים גם קודם לכן, במתכונת דומה, כאשר הרבי נשא שיחה משותפת בפני קבוצות מוגדרות, כגון השלוחים לארץ הקודש, נוסעי הצ'רטר שהגיעו לרבי כקבוצה, ועוד.
ב"יחידות כללית" אומר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה הוא בזאל הגדול, שם מוקף השטח במחיצות כשבפנים מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס (אורחים / חתנים / בר מצוות וכו'). הרבי יושב על בימה מוגבהת על יד שולחן (משבצות או מכוסה במפה לבנה) ומדבר לקהל. היחידויות בסגנון זה מתקיימות מספר פעמים בשנה בנוסף לחודש תשרי כאשר מגיעים אורחים רבים, בדרך כלל מחולקים קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ולשלוחים.
לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים לצדקה לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי פדיונות ולקבל את ברכתו.
גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה ר' ראובן דונין: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!"[17].
כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו[18].
בשעת ההתוועדות
כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות[19].
חסידים רבים מספרים שהרגישו כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.
בחלוקת הדולרים
במידה מסויימת מהווה מעמד חלוקת הדולרים ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש ניסן תש"נ כתב הרבי במענה לר' דובער יוניק ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: "ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה אזכיר על הציון"[20]. כך גם כתב הרבי בכ"ה אייר באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-770 ". . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה"[21].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר היחידות לקט משיחות ומאמרי רבותינו נשיאנו, נלקט ונערך על ידי אברהם חנוך גליצנשטיין, הוצאת סניף קה"ת כפר חב"ד, ה' טבת תשמ"ט
- לקוטי שיחות חלק ל"ב ע' 24 ואילך - סיפור שסיפר הרבי על יחידות הרבי הרש"ב אצל אביו, הרבי המהר"ש לאחר הסתלקותו
- קובץ היחידות סקירה על תולדות היחידות אצל הרבי בשילוב קטעי יחידויות ושיחות קודש, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"א.
- פנים אל פנים ממקור הברכות, פורסם בהתמים, גליון ל"א, תשרי תש"ע, מאת ישראל יהודה
- היחידות הראשונה אצל הרבי, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 42
- סיפורים מגן עדן התחתון, ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38
- בקודש עם הרבי לבד, שלום לאופר, גיליון כפר חב"ד מס' 1954 ע' 32-58.
קישורים חיצוניים
- עדין אבן ישראל, לבד עם הרבי, פרק מתוך ספרו על הרבי
- חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם -
- להיכנס ליחידות, אז והיום, פאנל עם משפיעים ורבנים משוכתב מתוך פרוייקט הוידאו של את"ה העולמי
שבועון בית משיח, ג' תמוז תשע"ו
- מדיה
- את"ה העולמי, יחידות - בירור, קביעה איחוד, חסידים מספרים על ההכנות לכניסה ליחידות
- גלריית תמונות מהרבי ביחידות
- - רבי לילדים: נִגּוּן יְחִידוּת • לנגן ביחד
הערות שוליים
- ↑ ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 58.
- ↑ מתוך ספר הניגונים.
- ↑ רשימת שמעון הכופר.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן.
- ↑ "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.
- ↑ רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן.
- ↑ מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם לליובאוויטש כיום הולדת החסיד הרשבץ בא לראשונה אור ליום שישי פרשת משפטים תרח ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות ( היום יום ל' שבט ) בסה"ש תש"ט, ע' 340.
- ↑ היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת תש"י.
- ↑ היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.
- ↑ חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.
- ↑ ראה מפתח עניינים לשיחות קודש, ר' יצחק מאיר סוסובר ביומן עמוד 30.
- ↑ כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות
- ↑ בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"
- ↑ ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386
- ↑ הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").
- ↑ התמים גליון נ"א עמ' 11 מתוך תדפיס מספר על הרב חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
- ↑ ר' ראובן דונין הסביר פעם מה הכוונה "כמו פעם, ויותר מזה" - "כמו פעם" - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. "ויותר מזה" - 1) פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 2) פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. 3) פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.
- ↑ שבועון בית משיח גליון כ"ז סיון תש"פ עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".
- ↑ קובץ היחידות עמוד 38.
- ↑ ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רו
- ↑ ליקוט מענות קודש תש"נ מענה רלט