זאב ווגנר
הרב זאב הכהן ווגנר (יליד שנת תשי"א - 1951) הוא שליח הרבי לרוסיה, חבר הנהלת ארגון שמי"ר, שימש מטעם איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר טולה, ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר מוסקבה תחת שלטון הקומוניסטים.
תולדות חיים
נולד במוסקבה בשנת תשי"א לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי בויאן. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על שבת, חגים וכשרות.
בגיל 14 התחיל להתעניין ביהדותו. בעקבות פגישתו עם יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די.
בגיל עשרים נשא את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל שבת היה הולך לבית הכנסת החב"די מארינה רושצ'ה ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו.
באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב שניאור פינסקי[1].
בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו שליובאוויטש היא הדרך עבורו. [2]. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב גרישא רוזנשטיין[3].
לאחר שהיה מסורב עליה במשך כשנתיים, עלה לארץ הקודש באדר ב' תשל"ו והתיישב בכפר חב"ד.
פעילות חב"דית בארץ
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות שמי"ר והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים.
בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ליחידות עם הרבי[4].
שליחות ברוסיה
בשנת תשמ"ט הביא ליריד ספרים בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת עזרת אחים לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה.
הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, בריגא ובפטרבורג - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני הדלקת נרות שבת בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.
כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של הרבי, ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.
לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של הרבי בהדפסת ספר התניא ברחבי רוסיה. הוא הדפיס את הספר בליובאוויטש, במבצר בפטרבורג בו היה עצור אדמו"ר הזקן, בוילנה ועוד.
בשנת תשס"ב נתמנה על ידי איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית.
לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת תשע"ד אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה.
בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.
כשבועיים לאחר מכן בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד בבית העלמין הר המנוחות.
לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל.
משפחתו
- בנו, הרב אהרון הכהן ווגנר - שליח הרבי, אירקוטסק, רוסיה
- בנו, הרב בנימין לייב הכהן ווגנר - שליח הרבי, קראסניוארסק, רוסיה
- בנו, הרב לוי יצחק הכהן ווגנר - מנהל אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד
- חתנו, הרב יצחק שיינר - ביתר עילית
- חתנו, ר' מאיר פרדני - ירושלים
- חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - שליח הרבי, רמת גבעת זאב
- חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים
- נחנך בית כנסת חדש ומפואר בעיר טולא הסמוכה למוסקבה
- מרכז יהודי חדש נפתח באיבנובו שברוסיה
- שש בריתות ושלושה פדיונות בבריאנסק
הערות שוליים
- ↑ המצוה שניפצה את מסך הברזל, בשבעון בית משיח
(הקישור אינו פעיל, כ"ה באייר ה'תשפ"ד)
- ↑ חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית, באתר שטורעם
- ↑ מיכאל בייזר, המאבק היהודי.
- ↑ שיחת השבוע, ט' תמוז תשע"ב, בן שבעים לשיבה ולעשייה