בנימין נחום זילברשטרום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־19:08, 10 ביולי 2024 מאת לחשוב רבי (שיחה | תרומות) (←‏משפחתו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "בנימין זילברשטרום" מפנה לכאן. לערך העוסק במנהל התלמוד תורה החב"די בראשון לציון, ראו בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון).

הרב בנימין נחום זילברשטרום הוא איש חינוך ותיק, מראשי פעילי צעירי אגודת חב"ד, משפיע ו'משיב' בישיבת תורת אמת ובקהילת שיכון חב"ד בירושלים, ממייסדי מרכז החסידות 'היכל מנחם' בעיר, ומבוני בניין העתק 770 ברמת שלמה בעיר.

תולדות חיים

נולד בירושלים בל' תשרי תשי"ד לאביו הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל), ונקרא בשעת הברית על שם סבו מצד אביו.

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים ובישיבה גדולה תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנת ה'תשל"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת לאה, בת הרב בן ציון שגלוב.

בשנת תשמ"ח לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסאהן היה היוזם והמייסד של ספריית החסידות שנקראה על שמה בהסכמתו הק' של הרבי. היה זה מרכז להפצת חסידות ראשון מסוגו, בתוככי הקהילייה החרדית בירושלים, וההשפעה הייתה גדולה מאוד. הספרייה הפכה עד מהרה להיות מגדלור להפצת תורה וחסידות, שיעורים ברחבי העיר, מכון הוצאה לאור, תחת קורת גג המוסד 'היכל מנחם' בניהול משותף עם הרב יוסף יצחק הבלין.

במשך שנות מגוריו של החסיד הישיש ר' אליעזר ננס שהיה חשוך ילדים, סעד אותו ושימש אותו. לאחר פטירתו, הוריש הרב ננס בצוואתו את כל רכושו ל'היכל מנחם' וכמה פרויקטים חשובים נוסדו בזכות כך הן בספריית החסידות ברחוב ישעיהו והן בבניין העתק 770 בשכונת רמת שלמה.

במשך השנים, עסק בחיות מיוחדת בפעילות ה'מבצעים' בכל רחבי עיר הקודש ירושלים, והיה ראש וראשון לארגן את 'תהלוכות ל"ג בעומר' מאז השנה הראשונה. כמו כן בארגון חגיגות 'סיום הרמב"ם' ההמוניות בשנים הראשונות לאחר התקנה הק' כאשר היה אמון על הזמנת כל גדולי התורה והאדמו"רים שליט"א להשתתף במעמד לכבודה של תורה.

עם זאת ממשיך הרב זילברשטרום בתפקידי החינוך וההשפעה בהם עסק מצעירותו, כ'משיב' ומשפיע בישיבת תורת אמת, וכמשפיע בבית הכנסת החב"די בשיכון חב"ד.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • ותשחק ליום אחרון, כתבה אודות רעייתו מרת לאה, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח פרשת וארא תשפ"א עמוד 10
  • הלהבה שלא כבתה, קווים לדמותה של רעייתו, במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד טבת תשפ"א

קישורים חיצוניים