בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה
בית הכנסת ברחוב ארכיפובה מוסקבה (שמו הרשמי: בית כנסת הכוראלי של מוסקבה) (ברוסית: Московская Хopaльнaя Cинaгoга) הוא אחד מבתי הכנסת החשובים העתיקים והיפים במוסקבה.
היסטוריה
הבית כנסת נפתח בשנת תרס"ו, ובעיצוב מיוחד שנבנה על ידי אדריכלים מקצועיים, לשימוש הקהילה היהודית במוסקבה.
יחד עם בית הכנסת בלשייא ברונייא ובית הכנסת מרינא רושצ'א, הינם שלושת בית הכנסיות העתיקים במוסקבה ששרדו את תקופת הקומינזים, (בית הכנסת בלשייא ברונייא לא היה פעיל ורק אחרי נפילת הקומינזם חזר לתפקד).
בית הכנסת תפקד גם בתקופת ברית המועצות, למרות שבחלקו הועבר לצרכים אחרים.
באותה תקופה הסובייטים אסרו על רבנים לבקר במקום, ובשל כך הקהילה ארגנה את התפילות במסגרת "הופעות" של חזנים במקום. החזן יוסף מלובני שהוזמן למקום בליל שבת, הבחין במיקרופון שהונח שם, והצהיר שהוא לא מסכים להופיע עד שיסירו את המיקרופון. על מנת להסיר המיקרופון היה צריך לשבור את הבטון, וכך נעשה. כאשר סיפר זאת לרבי, אמר הרבי, שמעשה זה ישנה את ההיסטוריה של שמירת שבת[1].
בתחילת שנות הנו"ן כיהן כרב בית הכנסת הרב משה הויכברג.
בתחילת יסוד מחדש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה, שכנה בבית הכנסת.
רב בית הכנסת הנוכחי הוא אדולף שייביץ' המשתייך לקהילה הלטאית במוסקבה. בבית הכנסת קיים אולם תפילה נוסף ששימש בזמן הקומוניזם את קהילת חסידי חב"ד, ומשמש כיום את הקהילה הגדולה של יהודי גאורגיה שהיגרו למוסקבה, ובו התפילה מתנהלת בנוסח יהודי גאורגיה, בראשות הרב אברהם אלאשוילי המכהן גם כשליח חב"ד במקום.
אירועים שהתרחשו במקום
פורים קטן תרפ"ז
בחדר שני של בית הכנסת ב"בחב"דניצער", אמר הרבי הריי"צ, מאמר בפורים קטן תרפ"ז, ד"ה "וקבל היהודים" (שעליו מיוסד המאמר של הרבי "ואתה תצוה") ובו דרש מהיהודים מסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, בזמן אמירת המאמר בית הכנסת שרץ סוכני ק.ג.ב., שכתבו כל מילה של הרבי, הרבי אמר שהוא רואה אותם והוא יודע מה הם עושים, אירוע רב רושם זה פעל על יהודים רבים, למסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל, והוביל למאסר של הרבי הריי"צ בט"ו סיון והסתיים בחג הגאולה י"ב תמוז.
שמחת תורה
אחד האירועים היחידים שיתקיימו גם בשנים הקשות, היה שאלפי יהודים מכל הסוגים בבית הכנסת ובעיקר מחוצה לו בריקודם, במיוחד התחזקה התופעה אחרי מלחמת ששת הימים, שעוררה יהודים רבים, ליצור קשר עם צור מחצבתם [2].
פעולות מחתרתיות
בשנות המ"ם, היו מתכנסים באולם הקטן שבבית הכנסת, מסורבי עלייה, פעילים ציונים, ויהודים מכול העולם שביקשו לסייע ועוד. שם הם היו עורכים את תפילות השבת ומפגשים רבים של הפעילים שסיגלו לעצמם קודים להעברת מידע חשאי על שיעורי עברית אסורים וכד'. היה זה מקום מפגש תדיר ומוכר ולכן גם היה תחת עינם הפקוחה של השלטונות. נדרשה לכן זהירות יתרה.
באחת הפעמים, הם ארגנו במקום אירוע שירה בעברית. עד מהרה נודע לשלטונות על האירוע, והם הגיעו למקום. השוטרים שהיו באזור החלו לפזר בכוח את האירוע. יולי אדלשטיין שהיה אז מנחה האירוע החליף במהירות כובע על מנת שלא יזוהה על ידי השוטרים, זינק לתוך הקהל ונבלע בזריזות בתוכו על מנת שלא ייעצר[3].
ממתפללי בית הכנסת
- ר' געטשע וילנסקי
- הרב אהרן חזן
- ר' קלמן מלך תמרין
- מר יולי אדלשטיין, פעיל יהודי ולימים שר יו"ר וחבר בכנסת.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף מלבוני, על הופעות לחיזוק היהדות בבית הכנסת, והסרת המיקרופון בשבת.
- פ"ז שנה לפורים קטן תרפ"ז: התלמידים חזרו להתוועד
הערות שוליים
- ↑ "כבד את ה' מגרונך", בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת ג'ם מספר 261.
- ↑ ראה לובה אליאב בספרו "בין הפטיש והמגל", ואלי ויזל, בספרו יהדות הדממה. ועוד.
- ↑ מיולי אדלשטיין.