אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי
הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי (מכונה זיסל, יליד שנת תרצ"ט, 1938), הינו חבר מערכת אוצר החסידים שערך לדפוס עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך באהלי תורה.
תולדות חיים
נולד במוסקבה, בכ"ט כסלו תרצ"ט לאביו הרב יחיאל מיכל פיקרסקי ולאמו מרת רישא מיכל למשפחת ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
בשנת תשי"ד השתתף יחד עם ב' חבריו ר' עמנואל שוחט ור' זושא פויזנר באירוע שהיה בספריה של בית ספר יהודי, שבמהלכו קרסה הספריה, דבר שעורר רעש גדול בקהילה היהודית, והרבי התייחס לדבר רבות, במספר מכתבים שיחה מיוחד שנאמרה בליל א' דחג הפסח תשי"ד. ובנתינת תיקון למשתתפים באירוע.
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמיים רבות.
נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך.
פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל...
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.
באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף בהתוועדות של הרבי, והרבי הזכירו במהלך ההתוועדות.
עבד כמחנך במוסד אהלי תורה עד שנת תשל"ח.
חבר מערכת אוצר החסידים
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של לקוטי שיחות חלק ג', יחד עם ר' יואל כהן אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר לחזרת דא"ח בבתי כנסיות). מאז עבד כמגיה בועד להפצת שיחות, והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח קרא הרבי להוצאת קה"ת להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב אהרן חיטריק יחד עם ידידיו הרב גבריאל שפירא והרב אליהו מטוסוב והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק[1].
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' הלל מפאריטש.
לאחר חזרת הספרים במשפט הספרים בב' כסלו תשמ"ח כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר הקבלה 'דרך אמונה' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' אליהו מטוסוב לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.
הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במנייני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה[2].
משפחתו
- אחיו, ר' אפרים פיקרסקי - קראון הייטס
הערות שוליים
- ↑ בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת לקוטי תורה - תורת שמואל של אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ בתפילות שחרית ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת צדקה לפני תפילת ערבית.