רמב"ם מהדורת פרנקל
ספר משנה תורה לרמב"ם במהדורת שבתי פרנקל (פרענקל)[1], היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור בתשל"ה והסתיימה בשנת תשס"ה.
החידוש במהדורה
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.
למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:
- ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.
- מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.
- ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.
- ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.
הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה בירושלים על ספר זמנים. בשנת תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה.
סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות[2].
בשנת תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.
בסוף המהדורה מופיע ספר הגהות מיימוניות ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך[3].
חברי המערכת
- עורך ראשי: הרב דוד צבי הילמן
- נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש אתרא קדישא
- מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'
- עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר
- עורך הגהות מיימוניות: הרב דוד דבליצקי
יחס הרבי למהדורה
הרבי מחבב את המהדורה, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.
דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א פרשת שמות[4]: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת פרענקל". וכן בחלק ל"ג בשיחה לבין המצרים[5]: "אבל בכמה דפוסים וכתבי יד הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת פרענקל) הוא כבפנים". בחלק ל"ז בשיחה לפרשת אחרי הרבי מציין 4 פעמים![6] לגירסאות במהדורה זו.
הרבי אף הורה למניחים של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל[7].
היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל[8].
כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי[דרוש מקור], הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?[9] ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.
יש אומרים[דרוש מקור] שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות[10], ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.
הרבי גם השתמש בספר המפתח[11]. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני חג הפסח, והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר)[12].
ביקורת
- המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'[13], את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך[14]. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם[15] שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב יוסף קאפח שיסודו נוסח תימן)[16].
- המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו[17].
- המהדורה שבראשה עמד הרב דוד צבי הילמן[18] התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו[19].
- המהדורה שבראשה עמד הרב דוד צבי הילמן התעלמו מדבריו של רבו הרב חיים נאה, לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד[20].
- בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב אברהם יצחק קוק, וכן מדברי הרב יוסף קאפח[21], ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים[22].
- בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים[23], למרות שהם נכתבו על ידי עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
- הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
- תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב דוד צבי הילמן כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי עקיבא איגר, הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
- הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
- המערכת טוענת שדייקה בנוסח ההגהות מיימוניות ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון[24], האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של הגהות מיימוניות.
הערות שוליים
- ↑ כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.
- ↑ כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.
- ↑ ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.
- ↑ שיחה א, הערה 5
- ↑ הערה 12
- ↑ שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).
- ↑ מפי הרב נחמן שפירא.
- ↑ מפי ר' אהרן לייב רסקין.
- ↑ ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.
- ↑ ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.
- ↑ מפי ר' אהרן לייב רסקין, שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.
- ↑ מפי כמה מחברי מערכת אוצר החסידים.
- ↑ ראה הערה 12.
- ↑ ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.
- ↑ מתאים לשיטתו של החזון איש[דרוש מקור] שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.
- ↑ אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו
- ↑ ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.
- ↑ על הקרע של ר' דוד צבי הילמן שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.
- ↑ כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור.
- ↑ על הקשר בן הרב דוד צבי הילמן לרב נאה ראה בערכו.
- ↑ שהוציא לאור את הרמב"ם על פי כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד.
- ↑ אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.
- ↑ ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל בפורום אוצר החכמה. וראה גם כאן בהרחבה.
- ↑ קובץ יג, עמוד תשד"מ.