בעלי התוספות

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

בעלי התוספות הוא הכינוי לקבוצת תלמידי חכמים שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת הראשונים, בעיקר בצרפת ואשכנז. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על התלמוד בבלי שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף הגמרא.

שיטתם

שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית. שלא כשיטת רש"י בפירושו שדרכו להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערב בה נושאים ממקורות אחרים, פירושי התוספות בנויים בעיקר על קושיות ותירוצים, חלקם הגדול מתוך השוואה לסוגיות אחרות בתלמוד, בירור הנוסח וניתוח הסוגיה.

פירושם על הגמרא

בדפוסים הראשונים של התלמוד שהודפסו באיטליה, נדפסו התוספות לצד פירוש רש"י, ומאז נשמרה צורת הדפסה זו בכל הדפוסים. פירוש התוספות נדפס בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י נדפס בצד הפנימי של העמוד.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של האמוראים בישיבות נהרדעא וסורא. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד החברותות שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית.

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלך הסוגיות היו רושמים לפניהם.

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת פירוש רש"י (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות.

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

פירושם על התורה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפצת פירושם

כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי התלמוד הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות התלמוד.

מהדורות

מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.

פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי רבינו פרץ, רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.

בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו לגמרא ניתן למנות את תוספות הרא"ש, תוספות רבינו פרץ, תוספות שאנץ, ועוד.

על רבות מן המסכתות ידוע מי סידר את התוספות לאותה המסכת, למשל ידוע כי תוספות למסכת ברכות הוא לרבי יהודה שריליאון.

לימוד התוספות בחב"ד

אדמו"ר האמצעי בהקדמתו לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מורה בתוך סדר הלימוד ל"למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון", שילמד "המסכת עם התוספות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אשר לדינא".

אדמו"ר הריי"צ הורה לכמה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול בנוסף לפירוש רש"י, גם "איזה תוס' מלוקטים".

הרב יואל כהן נכנס בבחרותו ליחידות אל אדמו"ר שליט"א והרבי הורה לו סדר בלימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד כלל.

פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל סוגיא ממסכתות אחרות המצוינת בתוספות.

בישיבות חב"ד נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה גמרא לעיון, (מכונה 'עיונא'). הלימוד העיוני כולל תמיד את לימוד התוספות, לעומת הלימוד לגירסא שפעמים רבות הינו ללא תוספות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מבעלי התוספות

(רשימה חלקית)

• ר"י הזקן
• רבינו תם
• רבינו פרץ
• מהר"ם מרוטנבורג
• רשב"ם
• שמשון מקוצי

ראו גם

• פירוש רש"י

קישורים חיצוניים

• בעלי התוספות הראשונים, שיחות לנוער חשוון תשי"ט
• מנחם ברונפמן, הכירו את עולמם של תוספות, והרשב"ם - מהראשונים שבהם
• היצירה התוספותית באתר בית חב"ד