שלמות הארץ

שלימות הארץ (או המערכה על שלימות הארץ) הייתה מערכה שניהל הרבי למניעת מסירת שטחים משטחי ארץ ישראל או שטחים החיוניים לבטחונה ("שטחים תמורת שלום"). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר מלחמת ששת הימים ונמשך עד היום.

צילום לוין משטח ארץ ישראל

במרבית המקרים ממשלת ישראל לא עשתה כעצת הרבי למרות שנכונותם הוכחה בבירור^{[דרושה הבהרה]}.

זכותינו על הארץ

הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן באו"ם או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שיך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולם לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה.

הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על ארץ הקודש היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו "לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת", את אותה הבטחה הבטיח הקב"ה ליצחק וכן חזר על ההבטחה ליעקב. וכן ביציאת מצרים הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'". הבטחות אלו של הקב"ה מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות היחידות שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם ובתנ"ך ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.

עצרת תפילה בכותל למען שלימות הארץ

מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם ישמעאל היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.

ההסברה בעולם

הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש רש"י על התורה על הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ":

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

— רש"י בראשית א', א'.

רש"י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור בריאת העולם ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, שהקב"ה ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.

במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו"ם או בנאום לעולם.

שטחים תמורת שלום

מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.

1. פיקוח נפש - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי מדינת ישראל.

2. חוסר סמכות - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה.

3. הלכה - ההלכה קובעת כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו"ל ולא רק בתחום ארץ ישראל.

הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה"ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל.

היסטוריה

רקע

ערך מורחב – מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור

מלחמת ששת הימים שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ (תשכ"ז) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את ירושלים ואת שטחי יהודה ושומרון שהיו בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.

בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב"גאון יעקב" הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.

בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה"ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה"ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את מלחמת ההתשה במהלכה ספג צה"ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.

בתקופת המלחמה התאמץ נשיא ארצות הברית דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.

ביום כיפור תשל"ד פרצה מלחמת יום כיפור. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה"ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה"ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל.

לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצרים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.

קעמפ דייויד

בשנת תשל"ז ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים.

בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין ירושלים הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי.

לפועל, ראש הממשלה מנחם בגין חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.

לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים. כאשר פרצה מלחמת לבנון הראשונה דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש"ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה"ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים.

הסכמים עם הפלסטינים

לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי ירושלים תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים.

טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש"ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד ירושלים בירת ישראל באב תש"מ. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-תשמ"ב.

הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.

בשנת תשמ"ז פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.

כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של יצחק שמיר במסגרת התרגיל המסריח (בשנת תש"נ) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ אליעזר מזרחי שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.

בתקופת משלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ויצחק רבין עלה לשלטון.

עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על "הסכם אוסלו" שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי כי על חב"ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (בתשנ"ג), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית בנימין נתניהו לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב"ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ביוהנסבורג בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.

כשנבחר אהוד ברק בתשנ"ט החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כשלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף תשנ"ט במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם אריאל שרון בשנת תשס"ג נעצרה האינתיפאדה.

עם זאת יזם שרון את תוכנית ההתנתקות (תשס"ה) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור "חמאס" לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. כיום גם רבים מהגוש הימני בישראל תומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.

בשנת (תשע"ד) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב"ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל. לבסוף קרס המשא ומתן.

הארגונים שפועלים בנדון הם קונגרס רבני פיקוח נפש, המטה העולמי להצלת העם והארץ, ועוד.

משאל עם

לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.

הרבי אמר ביחידות לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:

האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?

הפתרון ללחץ הבינלאומי

הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא "קביעת עובדות בשטח" על ידי החלת התיישבות מידית על כל השטחים שאינם מיושבים. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.

הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא "מליון מתיישבים".

הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה.

הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.

ראו גם

• הסכם השלום עם מצרים
• מלחמת לבנון הראשונה
• הסכמי אוסלו
• תכנית ההתנתקות

לקריאה נוספת

שער הספר "בנפשנו הדבר"

• לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, קראתי ואין עונה - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)
• יוסי אליטוב ובנימין ליפקין, שלימות הארץ - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב יוסף יצחק גוטניק, מגדולי העוסקים בתחום, תשנ"ו.
• שלום דובער וולפא, דעת תורה - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
• שלום דובער וולפא, שלום שלום ואין שלום - חוסר האפשרות לשלום, תשמ"א.
• שלום דובער וולפא, גדולי תורה על החזרת שטחים - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ"ב.
• בנפשנו הדבר - סקירה בטחונית עוסק במשנת הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא שלימות הארץ. הספר בעל כריכה רכה, והינו בן 46 עמודים. תורגם מאנגלית על-ידי הרב יוסף בער תגר, מתוך הספר "Eyes Upon the Land". חלק ראשון - העקרונות המנחים ביסוד הסכסוך הישראלי-ערבי.

חלק שני - שלבים בסכסוך הישראלי-ערבי: הגישות הישראליות שנוסו והצעות חילופיות. י"ל על ידי הועד שיחות באנגלית שבראשו עומד הרב יונה אבצן.

קישורים חיצוניים

• משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי באתר בית חב"ד.
• סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו, באתר בית חב"ד.
• עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי באתר צעירי חב"ד.
• בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש"י הראשון -

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==