פרשת שמיני
פרשת שמיני היא הפרשה השלישית בספר ויקרא (מפרק ט' פסוק א' עד פרק י"א פסוק מ"ז).
הפרשה בקצרה
הקדמה: בפרשתנו התורה ממשיכה את המדובר בפרשה הקודמת, פרשת צו, כאשר אהרון הכהן ובניו הוסמכו להיות כהנים, בחגיגה שארכה שבעה ימים. לכן, פרשתנו מתחילה ביום השמיני ומכאן שם הפרשה: שמיני, הוא היום לאחר שנגמרה החגיגה של סמיכת הכהנים.
- ראשון - אהרן מקריב קרבן חטאת. רש"י מסביר שהחטאת הוקרבה על חלקו של אהרן בחטא העגל. גם בני ישראל הקריבו קרבן חטאת וקרבן שלמים.
- שני - התורה ממשיכה בכך שאהרן לקח את המנחה שהוגשה על ידי הקהל, ולאחר מכן אהרן הניף את ידיו אל עבר בני ישראל ובירך אותם בברכת כהנים, בדיוק כיצד שהכהנים מברכים את הקהל בבית הכנסת בברכת כהנים.
- שלישי - התורה ממשיכה לאחר שאהרן הכין את המנחה להקריב על המזבח, אש ירדה מאת ה' ובאופן ניסי כילתה את המנחה. כאשר בני ישראל ראו את הנס, הם שיבחו את ה' והשתחוו על פניהם. לאחר מכן, שני בני אהרן, נדב ואביהו, הקריבו קרבן ללא רשות, ואש יצאה מאת ה' ושרפה אותם למוות. משה ציוה לקבור אותם.
- רביעי - משה מדבר אל אהרן ואל שני בניו הנותרים ונותן להם הוראות נוספות לעבודתם במשכן, על מנת שלא יחזור מקרה של הקרבת קרבן שלא כדין.
- חמישי - משה שם לב שקרבן החטאת שהוקרב עבור כל בני ישראל הוקרב שלא על פי כל הכללים הנדרשים, ואהרן הסביר שכך קרה בגלל הטרגדיה הנוראית בפטירת שני בניו באותו יום.
- שישי - ה' נותן את הציווי של אכילת מזון כשר ואי אכילת מזון לא כשר, הכולל חיות, דגים ועופות. רש"י מציין כי במצוות אלו ה' מבדיל את בני ישראל משאר האומות. התורה מפרטת את סוגי הסימנים של בהמות כשרות: מפרסת פרסה, מעלת גרה ושוסעת שסע. התורה מציינת גם רשימה של חיות שלהם יש רק אחד מסימני הכשרות, ולכן הם אינם כשרים. בגמרא מוסבר כי רק אלו שברשימה הם בעלי סימן כשרות אחד, ואילו כל שאר בעלי החיים יש להם את כל הסימנים או שאין להם כל סימן כשרות. התורה ממשיכה עם סימני הכשרות בדגים: סנפיר וקשקשת.
- שביעי - התורה מתחילה עם דיני הטהרה והטומאה של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו לאלוקים, ולכן עלינו להיות קדושים, ולאכול רק אוכל כשר, מה שעושה אותנו לקדושים.
בתורת החסידות
הרבי מליובאוויטש מבאר[1] שהקשו המפרשים [2] מה שאמר רש"י בפירושו שירד "מעל המזבח", הרי מפורש בכתוב שירד "מעשות החטאת גו'"? ותירצו באופנים שונים. ויש לבאר בפשטות: לרש"י הוקשה דפשטות לשון הכתוב "וירד מעשות החטאת גו'" משמעו שאהרן סיים את עבודתו בעשיית החטאת וכו'. ולכאורה תמוה, הרי סיום עשיית החטאת הי' עוד לפני ש"וישא אהרן את ידיו", וא"כ מדוע נאמר "וירד מעשות החטאת" רק כאן, ולא לפני "וישא אהרן"? ולכן מפרש רש"י שאכן אין כוונת הכתוב ב"וירד מעשות גו'" לבאר שעכשיו סיים אהרן את עשיית החטאת, אלא הכתוב בא ללמדנו זמן ירידת אהרן מן המזבח - "וירד - מעל המזבח" - שהיה זה רק לאחרי שבירך את ישראל, ואת הברכה הוא נשא כשהיה על המזבח. ומעתה נמצא, שהתיבות "מעשות החטאת גו'" הן כעין מאמר המוסגר הבא לבאר טעם עלייתו של אהרן על המזבח, שעלה כדי לעשות את החטאת, ומאז נשאר שם ל"ויברכם" ג"כ. [3].
קישורים חיצונים
- רעיונות לפרשת שמיני -
- טקסט פרשת שמיני עם פירוש רש"י -
- פרשת שמיני בקצרה לילדים -
- קריאת התורה של פרשת שמיני עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ב עמ' 41 ואילך
- ↑ ראה שפ"ח, משכיל לדוד ועוד
- ↑ ולהעיר שעפ"ז יוצא שאז ברך אהרן ברכת כהנים (כפירוש רש"י על "ויברכם") על המזבח, ולא במקום הקבוע לברכת כהנים (וראה במקור הדברים השקו"ט בזה בארוכה)
פרשות השבוע | ||
---|---|---|
ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה |