תקנות רבותינו נשיאינו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תקנות רבותינו נשיאינו הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ולהתקשר אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.

במקומות רבים מתבטא הרבי כי קיום התקנות משפיע על האדם שפע של כל טוב בגשמיות וברוחניות.

מהות התקנות

בשיחה מיוחדת[1] ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי נשיאי ישראל בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.

ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"[2], כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.

קיום התקנות

קיום תקנות חכמי ישראל שבכל דור הוא מצוה מן התורה, כמו שכתב הרמב"ם[3]: "כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצוונו לקיימו, והוא אמרו 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, והזהירנו מעבור בדבר מכל מה שתקנו או גזרו, ואמר 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'"[4], וכן התבטא הרבי כי "ציווי ופקודה של הרבי (וגם בקשה שלו, כפי שאמר פעם: "בקשה שלי היא פקודה"), שיש חיוב לקיימה ככל מצוות דרבנן שחיובם נלמד מ"לא תסור מן הדרך אשר יגידו לך" . . שלדעת הרמב"ם העובר על מצות סנהדרין . . עובר על מ"ע ומל"ת מן התורה, ועד"ז אצל חסידים בנוגע לקיום ציווי ופקודה של הרבי באופן ד"לא תסור גו'", כיון שהרבי הוא עמוד ההוראה וממנו חק ומשפט יוצא לכל תלמידיו שהם חסידיו, וכשעוברים על ציווי ופקודה של הרבי ה"ז כמו שעוברים על מ"ע ומל"ת"[5].

בנוגע לאופן קיום התקנות הורה הרבי שיש לעשות אותם לא מפני שמבינים אותם בטעם ודעת, אלא בביטול מוחלט ובקבלת עול שעל ידי זה לוקחים את ה'עצם' של הרבי[6].

הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"[7].

בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא שליח שלו"אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"[8].

חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע להתקשרות לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.

באחת השיחות הביא הרבי את הביטוי החסידי: "אשרי ובא לציון - מהיכי תיתי, אבל על השיעורים של חת"ת יש לשמור בכל התוקף"[9], מכיון שזו תקנה השייכת לנו יותר מאשר תקנת חכמים בדורות הקדמונים.

תקנות רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:

  • תקנות ליאזנא
  • סכינים מלוטשים - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
  • כתב סת"ם - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
  • חלוקת הש"ס - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
  • תקנת המקוה - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
  • ערב קבלן - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
  • קשר התפילין - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש[10] ותפילין של יד[11].

תייתי לי וכו'.

באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:

השמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות

אדמו"ר האמצעי

אדמו"ר הצמח צדק

אדמו"ר המהר"ש

אדמו"ר הרש"ב

אדמו"ר הריי"צ

  • אמירת השיעורים היומיים בחומש תהילים ותניא.
  • ספר תהילים בשבת מברכים
  • להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון[12].

הרבי שליט"א

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול


לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה.
  2. מסכת מגילה בסופה. הובא גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכ"ט ס"ד.
  3. הקדמת ספר המצות שורש א. היד החזקה ריש הלכות ממרים.
  4. גדר החיוב התבאר באריכות על ידי הרבי בשיחת יום ב' דחג השבועות סעיף י'.
  5. שיחת כ' מנחם אב תש"י סעיף ט"ו.
  6. שיחת יום שמחת תורה תשט"ז סעיף טז.
  7. ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'.
  8. בנוגע לגזירת המשקה - ביחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיוון תשכ"ח.
  9. שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשל"ו, שיחות קודש חלק ב' עמוד 497.
  10. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.
  11. קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.
  12. יומן תשרי תשנ"ב.