יום הולדת
יום הולדתו של אדם הוא יום בו מזלו גובר.
הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא[1] בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי. למרות זאת, בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, אך לא ברבים ובפרסום. הרבי הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא פתח במבצע יום הולדת.
בספר היום יום בתאריך י"א ניסן מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של חשבון נפש.
ישנם כעשרה מנהגי יום הולדת, חלקם תוקנו על ידי אדמו"ר הריי"צ. מהם: התבוננות וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,
הרבי [2] הסביר כי מהות יום ההולדת היא כי אז נהיה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר נחשב כחלק מגוף האם.[3]
יום הולדת חסידי
היום בו הגיע חסיד לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר היום יום. הרבי הורה מס' פעמים לחסידים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קובץ יום הולדת בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
- יום הולדת השישים - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון JLI לקראת יום הולדתו השישים של הרב משה קוטלרסקי
- הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
- מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?, תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013)
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, למה באמת שמחים ביום הולדת, התוועדות כתובה בתוך שבועון בית משיח גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ בראשית מ, כ.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב עמ' 2182
- ↑ כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.
אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
---|---|---|
ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) |