שלום מרוזוב
הרב שלום מרוזוב (ד' שבט תרפ"ג - ל' סיון תשס"ו) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמי. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.
תולדותיו
נולד בד' שבט תרפ"ג ברוסטוב, שם שימש אביו הרב אלחנן דוב מרוזוב הי"ד, כמזכירו של הרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.
בשנת תרפ"ד כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ללנינגרד, שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של הרבי הריי"צ. לאחר מאסרו של האב בשנת תרפ"ז המשפחה עברה לנעוול. בתרפ"ט ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול ובתרצ"א התיישב בלנינגרד. בחורף תרצ"ח, בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.
ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ברוסיה הסובייטית ובימי המלחמה למד גם בישיבת תומכי תמימים כותאיס שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא ארצות הברית בפאקינג שבגרמניה ולבסוף הגיע לפריז.
הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ
בתש"י הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, לניו יורק ונכנס ל'יחידות' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד שבט תש"י. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: "אוי, חאניע!..." והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - "זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות". מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...
ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש בברוקלין, כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך חב"ד. בשנת תשי"ז התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת תשל"ד מונה על ידי הרבי ור' שמריהו גוראריה לראש ישיבה ומשפיע בישיבת "תומכי תמימים המרכזית.
הפצת תורה וחסידות
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו הרבי למסור שיעורים בנגלה.
ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.
הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. "אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני..." - זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.
כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.
בשנת תש"נ נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מרכז לעניני חינוך, קה"ת ומחנה ישראל.
ביום שני ל' סיון תשס"ו לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.
משפחתו
- הרב מרוזוב היה נשוי לרעייתו דבורה ממנו נולדו לו חמישה בנים ובת.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף יצחק יעקובסון, חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב, תרגום מאלגמיינער ז'ורנאל, באתר שטורעם נט.