כשרות
המושג כשרות, מציין דבר הנעשה באופן נכון וכשר, המותר על פי חוקי התורה.
שני מישורים
הכשרות מתחלקת באופן כללי לשני מישורים:
- הכשרות בעניני אכילה ושתיה - על המאכל אותו רוצה היהודי לאכול, להיות "כשר". היינו, שהוא מותר לאכילה על פי חוקי התורה בענייני מאכל ומשקה.
- כשרות החפצים בהם האדם מתעסק - סביבתו של האדם צריכה להיות "כשירה". על היהודי להקפיד לראות ולשמוע דברים המותרים על פי התורה.
כשרות האכילה
בכשרות האכילה פרטים רבים, המתחלקים לסוג המאכל או המשקה.
| ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה |
בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.
במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.
בעלי חיים
לא כל בעלי החיים מותרים באכילה. התורה נתנה סימני טהרה, לפיהם נקבע אילו מן בעלי החיים מותרים:
- החיות והבהמות - לחיות והבהמות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: 1. בעלת פרסה. 2. שוסעת שסע. 3. מעלת גרה. על החיה להישחט כהלכה ולעבור בדיקות שונות (כמו בדיקת ריאה) המבטיחות את כשרותן.
- דגים - סימני הטהרה בדגים הם 'סנפיר' ו'קשקשת'. כל דג בעל קשקשת נושא גם סנפיר.
- החרקים והשרצים לסוגיהם אסורים באכילה.
פירות וירקות
כללי כשרות הפירות והירקות הם תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת השמיטה ועוד.
שתיה
כשרות החפצים והסביבה
המישור השני עוסק, בכשרות החפצים בהם האדם מתעסק, מה שהאדם רואה או שומע, האווירה הסובבת את האדם במשך חייו צריכה להיות כשרה, היינו מותאמת לפי תורה. חפצים שהיה בהם שימוש לעבודה זרה אסורים בשימוש והנאה.
בשיחת קודש ביום י"ט כסלו תשד"מ, הקדיש הרבי זמן נרחב בהסברת הבעייתיות שבתמונות חיות לא כשרות וכדומה, ועל ההשפעה שיש בהם בחיי האדם, ובפרט על ילדים קטנים[1].
חשיבות שמירת הכשרות
גופי כשרות
הערות שוליים
- ↑ שיחה זו הוגהה על ידי הרבי ונדפסה בהוספות לליקוטי שיחות חלק כ"ה.