חיים ליברמן
הרב חיים ליברמן (כ"ו בתמוז תרנ"ב (1892) - כ"ו סיוון תשנ"א (1991)) היה מזכירו של הרבי הריי"צ, וממנהל ספריית אגודת חסידי חב"ד היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
קורות חייו
הרב חיים ליברמן נולד כ"ו תמוז תרנ"ב בעיירה פלשניץ (הסמוכה לבוריסוב), רוסיה לאביו ר' ראובן ליברמן, שהיה השוחט החסידי של העיירה.
למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של הרבי הריי"צ. במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת התרפ"ז, נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב יחזקאל פייגין להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב את רוסיה יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו לפולין, שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל בספריית אגודת חסידי חב"ד מיום הקמתה. בט' אדר ת"ש הגיע עם הרבי הריי"צ לארצות הברית והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות בניו יורק. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב שלום דובער לוין, המנהל את הספריה כיום.
ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה בהשואה לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות אדמו"ר הריי"צ ולתחזוק הספריה. בארצות הברית, התגורר ב770. היה תקופה שהרב ליברמן היה להיכנס לחדר של הרבי ומידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.
משפט הספרים
בחורף תשמ"ה נגנבו 400 ספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד השוכנת ב-770 דירתו של הרבי הריי"צ, על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, בערי גוראריה. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, והרבי היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.
במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של בערי גוראריה, ואף העיד לטובתו במשפט; הרבי התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
העדות העיקרית שלהם הייתה כידוע של ר' חיים ליברמן. במהלך המשפט ובחקירה נגדית, לאחר גילוי מיסמכים שונים, הועמדה כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם של הצד של ב.ג ואמו.
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכמזכיר של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם (שעליו נסב בעצם אחת הראיות שלנו) לד"ר מרק משנת תש"ו, בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד, הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד שלנו לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרמ"ל רוטשטיין ז"ל. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב...
במשפט הספרים היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של בערי גוראריה, ואף העיד לטובתו במשפט; הרבי התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו". מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות.
מחמת בדידותו וערירותו, הוא סעד את סעודות השבת מדי שבת בשבתו במשך עשרות שנים בביתם של הרש"ג ואשתו, ואולי בעקבות כך היה בצד שכנגד במשפט הספרים[דרוש מקור].
יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב חיים ליברמן.
שנותיו האחרונות
בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' בויליאמסבורג, וכמה אברכי סאטמר דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עברו אצל הרבי בחלוקת הדולרים. נפטר בכ"ו סיוון תשנ"א ונטמן בהר-הזיתים בירושלים.
ספרו
הוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים ובו מאמרים שפירסם במשך השנים בבימות שונות.