יוסף יצחק וילשאנסקי
המונח "הרב וילשאנסקי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו וילשאנסקי (פירושונים).
| הרב יוסף יצחק וילשאנסקי | |
|---|---|
| |
| ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת | |
| לידה | ג' באדר תשי"א |
| מקום פעילות | צפת |
| תפקידים נוספים | חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי (יליד שנת תשי"א) הינו משלוחי הרבי לארץ הקודש, מכהן כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, איש חינוך, חבר פעיל בהנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ובמטה משיח, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.
תולדות חיים
הרב וילשאנסקי נולד לאביו הרב רפאל וילשאנסקי, ביום ג' באדר ב' תשי"א בצרפת.
בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, השד"ר הרב אלכסנדר סנדר מנקין מפריז.
בצעירותו למד בתומכי תמימים ברינואה שבצרפת, אצל ראש הישיבה, הרב יוסף גולדברג.
לקראת חודש תשרי תש"ל נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770[1].
בחודש אייר תשל"א נמנה על קבוצת התלמידים השלוחים שנשלחו על ידי הרבי לאוסטרליה.
בשנת תשל"ג, לאחר שובו ל-770, הצטרף לועד להפצת שיחות ונטל חלק בעריכת חוברות לקוטי שיחות שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.
באלול תשל"ה נשא את גב' מלכה פערל לבית הרב משה אשכנזי, נכדת הרב אליעזר קרסיק רב קהילת חב"ד בתל אביב, והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.
בי"א שבט תשל"ו נשלח על ידי הרבי לארץ ישראל, בתוך קבוצת השלוחים לארץ הקודש ששלח הרבי לארץ באותה שנה.
עומד בראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.
לישיבה שלוחות בחיפה וכפר סבא וכן ישיבה קטנה בצפת, ישיבת "חנוך לנער" וכן 'מכון תורני טכנולוגי' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר ועד המנהלים של קהילת חב"ד בצפת.
מנחה מידי שנה את סיום הרמב"ם המרכזי בטבריה.
חבר אגו"ח
בשנת תשס"א צירף הרב שלמה מיידנצ'יק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל, את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. בית דין רבני חב"ד אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב מרדכי אשכנזי והרב יוסף הכט הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת תשס"ד, אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.
ספריו
- שערי ישיבה - שיעורים, הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.
הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.
- שלוחו של אדם כמותו - קונטרס המלקט את כל שיחות הרבי בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי הרבי - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב לוי ניסילביץ.
משפחתו
רעייתו: מלכה פערל (לבית הרב משה אשכנזי).
- בניו
- הרב מנחם מענדל וילשאנסקי - רב קהילת נווה גאולה, ומנהל רוחני וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה.
- הרב מאיר ווילשאנסקי - ר"מ ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי - ראש ישיבת חנוך לנער צפת.
- הרב שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי - מנהל מכון הסמיכה במילאנו שבאיטליה.
- הרב ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב בצלאל ווילשאנסקי - שליח בשכונת פנינת הכרמל חיפה, ר"מ בתומכי תמימים קריות ומרצה במכון למען ילמדו סניף נפש חיה.
- בנותיו
- מרת זלאטע, אשת הרב שמואל שלמה ליפשיץ - ר"מ בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק וחבר הנהלת יד לאחים.
- מרת חיה מושקא, אשת הרב לוי יצחק ניסלביץ' - משפיע ראשי וממנהלי ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב יוחנן גוראריה, הרב שמואל גרייזמן והרב ישראל יוסף הענדל
גיליון 542
קישורים חיצוניים
- נאומו של הרב ווילשאנסקי י' שבט תשס"ז.
- ושננתם לבניך אלו התלמידים, ראיון חג בשבועון בית משיח על משנתו החינוכית
- ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי, ידיעה באתר חב"ד אינפו
- היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים
- אש ההתקשרות להט השליחות - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים כ"ט סיוון תשע"ד (27.06.2014)
- האבא של התמימים, בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, הרב שניאור זלמן, הורשו להמשיך את לימודיהם ב770