חלוקת הש"ס
חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. אדמו"ר הזקן עורר על כך באגרת הקודש[1]. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ראש השנה לחסידות, לכבוד שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו.
תולדות החלוקה
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון אדמו"ר הריי"צ[2]: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו[3]: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".
אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה[4].
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו[5].
כשהיה אדמו"ר הרש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח[6].
בחלוקת הש"ס כמה עניינים[7]:
א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.
הרבי אמר [8] כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפ"ע בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן[9]. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל.
פרטי החלוקה
במסגרת החלוקה מחולק הש"ס בין אנ"ש - כל אחד מסכת. כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור)[10].
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו![10].
הרבי נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין[11].
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"[12].
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"[13].
על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב שלום מענדל סימפסון, במסגרת מחנה ישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסוף ספר התניא
- ↑ אגרות קודש שלו ח"י עמ' סא-סב
- ↑ קו"א בסופו
- ↑ "היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 499
- ↑ ספר השיחות תנש"א עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ג חלק א' עמ' 216
- ↑ ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45
- ↑ מכתב בספר השיחות תנש"א עמ' 497
- ↑ קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב
- ↑ ניתן לקיים את דברי הרבי אלו, על ידי הצטרפות לאחד ממסלולי "משנתית - משנה בשנה", ללימוד כל ששת סדרי המשנה במשך כשנה. יש לציין, כי יש שנים שבהן סיום הש"ס לפי חלק ממסלולי 'משנתית' מתרחש בתאריך סמלי במיוחד: ט"ו כסלו - יום הילולת רבי יהודה הנשיא ו'יום המשנה העולמי'.
- ↑ 10.0 10.1 קונטרס על דבר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב
- ↑ בשנים הראשונות לקח הרבי גם את מסכת סוכה עבור אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את הסיבה שהנשיא לוקח דווקא את מסכת סנהדרין, היות ותפקידם של הסנהדרין הוא להורות הלכה לעם ישראל וכך גם הנשיא תפקידו להדריך את העם בדרך הנכונה.
- ↑ ממכתב בספר השיחות תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29
- ↑ ספר-המנהגים