האדיטש – הבדלי גרסאות

M&n (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.  
מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.  


==ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש==  
==ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש==  
אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר ה'צמח צדק' ישיבת ארעי בהאדיטש, עד שחותנו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת תקע"ג, או אז עבר גם הוא ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]].  
אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר ה'צמח צדק' ישיבת ארעי בהאדיטש, עד שחותנו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת תקע"ג, או אז עבר גם הוא ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]].  


שורה 24: שורה 22:


==קהילה בימי ה'צמח צדק'==
==קהילה בימי ה'צמח צדק'==
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה.  
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה.  


שורה 32: שורה 29:


בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.  
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.  


==קהילה קטנה לפני השואה==  
==קהילה קטנה לפני השואה==  
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  


שורה 41: שורה 36:


על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.  
על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.  


==ישיבה מחתרתית==  
==ישיבה מחתרתית==  
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.


==קהילת ליובאוויטש נכחדה==
==קהילת ליובאוויטש נכחדה==
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.  
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.  


כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון.
כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון.


==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים==  
==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים==  
שורה 66: שורה 56:


כיום לא ידוע על קהילה יהודית כלשהי הנמצאת בהאדיטש.  
כיום לא ידוע על קהילה יהודית כלשהי הנמצאת בהאדיטש.  


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2508 כתבתו של שניאור זלמן ברגר על העיירה האדיטש]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2508 כתבתו של שניאור זלמן ברגר על העיירה האדיטש]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באוקראינה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באוקראינה]]