משלוח מנות – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 40: שורה 40:
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל – הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, הי' צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל – הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, הי' צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.


וטעם הדבר לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]:
וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]:


מצד רצונו ומחשבתו לשלוח מנות – לא נעשה "משלח", וחבירו לא נעשה "מקבל".
מצד [[רצון|רצונו]] ו[[מחשבה|מחשבתו]] לשלוח מנות – לא נעשה "משלח", וחבירו לא נעשה "מקבל".


וכדי שיהי' "משלח" ו"מקבל" – צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות.
כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" – צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, וא נעשה חדור בהענין דפורים{{הערת שוליים|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אע"פ שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל.
 
ואז – נעשה חדור בהענין דפורי{{הערת שוליים|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אע"פ שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פורים}}
{{פורים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:פורים]]