דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]] | [[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]] | ||
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' נולד לפני כשישים ושלוש שנה בהר הצופים | '''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' נולד לפני כשישים ושלוש שנה בהר הצופים ב[[ירושלים]], לאביו ר' משה דרוקמן בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנות ה[[ת"ש]], ולאמו דבורה תחי' – נכדת (בת בנו של) הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}. מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. | ||
בילדותו עבר הרב | בילדותו עבר הרב דרוקמן להתגורר ב[[קרית מוצקין]], שם כיהן אביו בין היתר כנציג הזרם הדתי-חרדי ('המזרחי' ופא"י- 'פועלי אגודת ישראל') ברשות המקומית. כיום משמש הרב דרוקמן כרב העיר. וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד (לפני כ-30 שנה) - הרב מרדכי פוגלמן ז"ל בעהמח"ס 'בית מרדכי' (לפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]]). | ||
כיום משמש | |||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
לאחר לימודיו בישיבת [[תורת אמת]] נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר'[[ שניאור זלמן ברונשטיין]] | לאחר לימודיו בישיבת [[תורת אמת]] נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר'[[ שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|ב"ר חיים עזרא 'הסופר' מטשערקאס.}}. לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב [[אברהם צבי כהן]] ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר [[בית רבקה]] לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. | ||
==התמנותו לרב== | ==התמנותו לרב== | ||
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] ומהגאון הרב [[אברהם שפירא]] | את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] ומהגאון הרב [[אברהם שפירא]] שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי ב[[ארץ ישראל]]. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית רבי [[מאיר בראנדסדורפר]]. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] הוכתר הרב דרוקמן רישמית כ[[רב]] העיר האשכנזי של [[קרית מוצקין]]. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי. | בשנת [[תשמ"ז]] הוכתר הרב דרוקמן רישמית כ[[רב]] העיר האשכנזי של [[קרית מוצקין]]. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי. | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
==איש ארץ ישראל== | ==איש ארץ ישראל== | ||
הרב דרוקמן מוכר כאיש [[ארץ ישראל]]. הוא חבר | הרב דרוקמן מוכר כאיש [[ארץ ישראל]]. הוא חבר ב[[המטה העולמי להצלת העם והארץ|מטה העולמי להצלת העם והארץ]], בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת". | ||
במהלך ההכנות | במהלך ההכנות ל[[תכנית ההתנתקות]] היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. [[הרבנות הראשית]] זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל|ישראל]] המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן על ידי עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו". | ||
ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס [[הלכה|הלכתי]] טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות. | ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס [[הלכה|הלכתי]] טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות. | ||
גרסה מ־18:45, 12 באוגוסט 2010
הרב דוד מאיר דרוקמן נולד לפני כשישים ושלוש שנה בהר הצופים בירושלים, לאביו ר' משה דרוקמן בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ בשנות הת"ש, ולאמו דבורה תחי' – נכדת (בת בנו של) הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים[1]. מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין.
בילדותו עבר הרב דרוקמן להתגורר בקרית מוצקין, שם כיהן אביו בין היתר כנציג הזרם הדתי-חרדי ('המזרחי' ופא"י- 'פועלי אגודת ישראל') ברשות המקומית. כיום משמש הרב דרוקמן כרב העיר. וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד (לפני כ-30 שנה) - הרב מרדכי פוגלמן ז"ל בעהמח"ס 'בית מרדכי' (לפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין).
ילדותו
הרב דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947 למניינם) בהר הצופים בירושלים. ועבר בילדותו להתגורר בקרית מוצקין. בהיותו בגיל עשר באחד מביקוריו אצל בני משפחת הוריו בירושלים הוא התחיל להכיר את חסידי חב"ד ודרכם הוא התקרב לחב"ד. בתחילה למד בישיבת כפר הרואה והיה מקורב במיוחד לראש הישיבה הרב משה צבי נריה ז"ל, כאשר זה האחרון מעודדו לחזק את קשריו עם חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד וספג מהתוועדויותיו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל ואח"כ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך בחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע ללימודים ב-770 במסגרת שנת הקבוצה לאחר חזרתו לאה"ק המשיך את לימודיו בישיבת "תורת אמת" בירושלים.
חתונתו
לאחר לימודיו בישיבת תורת אמת נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר'שניאור זלמן ברונשטיין[2]. לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב אברהם צבי כהן ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר בית רבקה לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם הוסמך לרבנות.
התמנותו לרב
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו ומהגאון הרב אברהם שפירא שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי בארץ ישראל. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית רבי מאיר בראנדסדורפר.
בשנת תשמ"ז הוכתר הרב דרוקמן רישמית כרב העיר האשכנזי של קרית מוצקין. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי. פרק זמן קצר לפני זה התמנה הרב דרוקמן בברכתו של הרבי כרבם של חסידי חב"ד בקריות[3] תפקיד בו הוא משמש עד היום, ובמקביל נבחר ע"י המועצה הדתית בתקופת ערב הכתרתו כרב הראשי כ'רב שכונה' בעיר.
איש ארץ ישראל
הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי להצלת העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".
במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן על ידי עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".
ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות.
הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.