אברהם אבא זליגסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם אבא זליגסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אברהם אבא זליגסון]] | [[קובץ:אברהם אבא זליגסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אברהם אבא זליגסון]] | ||
הרב '''אברהם אבא זליגסון''' חסיד נלהב, רופא השכונה. | הרב '''אברהם אבא זליגסון''' היה חסיד נלהב, רופא השכונה. | ||
נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי אדמו"ר הזקן | נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא. | ||
ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני רפואה בעיר ווילנא וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל | ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]. | ||
בעת המלחמה שהה בעיר שנגחאי | בעת [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארה"ב]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב [[ברכה]] להצלחתו במקצוע זו. | ||
בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו. ועד שגם | בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו. ועד שגם ב[[יו"ד שבט תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] והרב [[שמואל לוויטין]]. | ||
מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל הרבנית חנה, אמו של הרבי. | מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | ||
לפני חתונתו עם זוגתו ע"ה, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע לימוד, מכיוון שכלתו היא בת כהן והחתן צריך להיות תלמיד | לפני [[נישואין|חתונתו]] עם זוגתו ע"ה, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ל[[לימוד התורה]], מכיוון שכלתו היא בת [[כהן]] והחתן צריך להיות [[תלמיד חכם]]. וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה. | ||
אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד. ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי | אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד. ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי{{הערת שוליים|1= = אצל המתנגדים.}} היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם). | ||
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור | הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית [[אגודת חסידי חב"ד]]. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"ה בשבט]] ה'[[תשמ"ח]]. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרון ספר זכרון על שמו [[אברהם אבא הרופא]]. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זליגסון אברהם אבא]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זליגסון אברהם אבא]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זליגסון אברהם אבא]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זליגסון אברהם אבא]] | ||
גרסה מ־16:15, 5 באוגוסט 2010
הרב אברהם אבא זליגסון היה חסיד נלהב, רופא השכונה.
נולד בעיר קרקוב בשנת תרס"ז, לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי אדמו"ר הזקן דרך בנו רבי חיים אברהם. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את האדמו"ר מוהריי"צ בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא.
ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני רפואה בעיר ווילנא וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ליחידות ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו.
בעת המלחמה שהה בעיר שנגחאי בסין ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע לארה"ב. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב ברכה להצלחתו במקצוע זו.
בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש הרבי ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו. ועד שגם ביו"ד שבט תש"י, ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב שלום בער אייכהורן והרב שמואל לוויטין.
מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל הרבנית חנה, אמו של הרבי.
לפני חתונתו עם זוגתו ע"ה, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ללימוד התורה, מכיוון שכלתו היא בת כהן והחתן צריך להיות תלמיד חכם. וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה.
אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד. ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי[1] היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם).
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד.
נפטר בכ"ה בשבט ה'תשמ"ח. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרון ספר זכרון על שמו אברהם אבא הרופא.
- ↑ = אצל המתנגדים.