מרדכי חפץ – הבדלי גרסאות

גרסה מ־18:31, 13 במרץ 2026

הרב מרדכי חפץ (תרמ"ט - תש"א; ידוע בכינוי מוטל דיסנר) היה שו"ב בריגא, מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה^[1]. בין יתר תפקידיו מונה להיות משלושת הרועים של ארגון 'אחות התמימים'. בשנת תרח"צ שימש כשד"ר עבור 'מעמד' בארצות הברית.

תולדות חיים

נולד בדיסנה בשנת תרמ"ט לערך^[2] לאביו ר' שניאור זלמן^[3] ולאמו מרת שיינא.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מה"חוזרים" אצל הרבי הרש"ב. באותן שנים למד שחיטה אצל השוחט ר' שלמה חיים קוטאין ובשנת תרס"ח החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה^[4]. בהגיעו לפרקו נשא את לאה בתו של שו"ב בריגה, ונתמנה בעצמו לשו"ב בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.

בשמחת תורה תרפ"ט התוועד הרבי הריי"צ בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו בהפצת המעיינות. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך למשפיע בלתי רשמי בריגה.

בהיות הרבי הריי"צ בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב אדמו"ר הריי"צ את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני בית רבי, ביניהם ר' מרדכי.

בהמשך להקמת אחות התמימים בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת המשפיעים כונו על ידי הרבי הריי"צ "שלושת הרועים".

בשנת תרח"צ מינה הרבי הריי"צ את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים לתורת החסידות. בתום שלושה חודשים, באייר תרח"צ חזר לריגה.

במלחמת העולם השנייה עשה הרבי הריי"צ מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ תש"א נספה על קידוש השם. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב לאחר מותו, בט' טבת תש"ב^[5].

משפחתו

חתנו, ר' ברוך דובער יודוביץ'.
בנו, ר' אפרים^[6] - שוחט בריגה.

הערות שוליים

^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, יג, עמ' שכט.
^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. ב"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 255 כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט) וכן הוא במסמכים הרשמיים שלו.
^ כך חותם בשטר התנאים של הרבי.
^ ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.
^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ אגרת א'של (ח"ה ע' רלא).
^ נולד בל' שבט תרע"ה. נספה בריגה בשנת תש"א.

[1] אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, יג, עמ' שכט.

[2] שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. ב"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 255 כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט) וכן הוא במסמכים הרשמיים שלו.

[3] כך חותם בשטר התנאים של הרבי.

[4] ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.

[5] אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ אגרת א'של (ח"ה ע' רלא).

[6] נולד בל' שבט תרע"ה. נספה בריגה בשנת תש"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == תולדות חיים ==
-נולד ב[[דיסנה]] בשנת [[תרמ"ט]] לערך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. ב"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 255 כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט) וכן הוא במסמכים הרשמיים שלו.}} לאביו ר' שניאור זלמן ולאמו מרת שיינא<ref>כך חותם בשטר התנאים של הרבי.</ref>.
+נולד ב[[דיסנה]] בשנת [[תרמ"ט]] לערך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. ב"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 255 כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט) וכן הוא במסמכים הרשמיים שלו.}} לאביו ר' שניאור זלמן<ref>כך חותם בשטר התנאים של הרבי.</ref> ולאמו מרת שיינא.
 בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מה"[[חוזר|חוזרים]]" אצל [[הרבי הרש"ב]]. באותן שנים למד [[שחיטה]] אצל השוחט ר' [[שלמה חיים קוטאין]] ובשנת [[תרס"ח]] החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.}}. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את לאה בתו של [[שוחט ובודק|שו"ב]] ב[[ריגה]], ונתמנה בעצמו ל[[שו"ב]] בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.