מרים בת בילגה – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:58, 9 במרץ 2026

מרים בת בילגה הייתה בת למשפחת כהנים מיוחסת שהתיוונה. בגמרא מסופר כיצד היא הגיעה למזבח, בעטה בו וקראה לעברו "לוקוס, לוקוס, [זאב, זאב], עד מתי אתה מכלה את ממונן של ישראל".

תולדות חייה

מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), בימי מתתיהו בן יוחנן.

אותה נערה המירה את דתה והתחתנה עם חייל יווני, וכשנכנסו היוונים להיכל, בעטה במזבח ואמרה, "לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק". ולכן קנסו חז"ל את משמרת בילגה, בשלשה דברים: שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת^[1], וכן לא היו למשמרת בילגה טבעת וחלון כמו לשאר המשמרות^[2].

לימוד הזכות עליה

בהתוועדות ו' תשרי תשל"ה, ערך הרבי הדרן על מסכת סוכה, בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה ודן אותה לכף זכות, תוך שהרבי פרץ בבכי בעת אמירת הדברים.

הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לגוי שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה אינו עוזר לעם ישראל?

בהתוועדות שמחת תורה של אותה שנה אמר הרבי כי היו שתהו מדוע היה צריך פתאום ללמד זכות על מרים בת בילגה^[3], והסביר זאת באומרו כי באחת הפעמים החל אדמו"ר הזקן ללמד זכות על הורגי הנביא זכריה, ואמר שעשו זאת רק כי לא רצו שינבא על חורבן הבית. לאחר מכן הסביר אדמו"ר הזקן שנכח במקום אדם שנכנסה בו מרוחם של אותם האנשים, וכאשר לימד עליהם זכות – היה זה תיקון לרוחם ויצאה ממנו^[4]. בכך סיים הרבי את ההסבר, ממנו הובן שכעין זה היה גם באותה התוועדות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ לעומת שאר המשמרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה.
^ משנה, מסכת סוכה, פרק ה', משנה ח'
^ ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.
^ הרבי, שיחות קודש – תשל"ה, חלק א', עמ' 110, באתר היברובוקס.

[1] לעומת שאר המשמרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה.

[2] משנה, מסכת סוכה, פרק ה', משנה ח'

[3] ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.

[4] הרבי, שיחות קודש – תשל"ה, חלק א', עמ' 110, באתר היברובוקס.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מרים בת בילגה''' הייתה בת למשפחת כוהנים מיוחסת שהתיוונה. ב[[גמרא]] מסופר כיצד היא הגיעה [[מזבח העולה|למזבח]], בעטה בו וקראה לעברו "לוקוס, לוקוס, [זאב, זאב], עד מתי אתה מכלה את ממונן של ישראל".
+'''מרים בת בילגה''' הייתה בת למשפחת [[כהנים]] מיוחסת שהתיוונה. ב[[גמרא]] מסופר כיצד היא הגיעה [[מזבח העולה|למזבח]], בעטה בו וקראה לעברו "לוקוס, לוקוס, [<nowiki/>[[זאב]], זאב], עד מתי אתה מכלה את ממונן של ישראל".
 ==תולדות חייה==
-מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), בימי מתתיהו בן יוחנן. אותה נערה המירה את דתה ונישאה לסרדיוט (חייל יווני), וכשנכנסו היוונים להיכל, בעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, "לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק". וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קנסו את משמרת בילגה כולה, בכך שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת, וזאת לעומת המשמרות האחרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה, ועוד נאמר על משמרת זו, כי טבעתה קבועה וחלונה סתומה{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ח}}}}.
+מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים ב[[בית המקדש]]), בימי [[מתתיהו בן יוחנן]].
+אותה נערה המירה את דתה והתחתנה עם חייל [[יוון|יווני]], וכשנכנסו היוונים ל[[היכל (בית המקדש)|היכל]], בעטה ב[[המזבח|מזבח]] ואמרה, "לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק". ולכן קנסו [[חז"ל]] את משמרת בילגה, בשלשה דברים: שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת{{הערה|לעומת שאר המשמרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה.}}, וכן לא היו למשמרת בילגה טבעת וחלון כמו לשאר המשמרות{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ח}}}}.
 ==לימוד הזכות עליה==
-ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ו' תשרי]] [[תשל"ה]], ערך [[הרבי]] הדרן על [[מסכת סוכה]], בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה ודן אותה לכף זכות, תוך שהרבי עצמו פורץ בבכי בעת אמירת הדברים.
+ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ו' תשרי]] [[תשל"ה]], ערך [[הרבי]] הדרן על [[מסכת סוכה]], בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה ודן אותה לכף זכות, תוך שהרבי פרץ בבכי בעת אמירת הדברים.
-הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לגוי שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה אינו עוזר לעם ישראל?
+הרבי [[לימוד זכות|לימד זכות]] על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים ל[[אומות העולם|גוי]] שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של [[בני ישראל]], ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל [[הקדוש ברוך הוא|ה' יתברך]]), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את ה[[קרבנות|קורבנות]], למה אינו עוזר לעם ישראל?
-בהתוועדות שמחת תורה של אותה שנה אמר הרבי כי היו שתהו מדוע היה צריך פתאום ללמד זכות על מרים בת בילגה{{הערה|ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.}}, והסביר זאת באומרו כי באחת הפעמים החל [[אדמו"ר הזקן]] ללמד זכות על הורגי הנביא זכריה, ואמר שעשו זאת רק כי לא רצו שינבא על חורבן הבית. לאחר מכן הסביר אדמו"ר הזקן שנכח במקום אדם שנכנסה בו מרוחם של אותם האנשים, וכאשר לימד עליהם זכות – היה זה תיקון לרוחם ויצאה ממנו{{הערה|{{היברובוקס|[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]|'''שיחות קודש – תשל"ה''', חלק א'|4611|עמ=110|עמוד דיגיטלי=133}}.}}. בכך סיים הרבי את ההסבר, ממנו הובן שכעין זה היה גם באותה התוועדות.
+בהתוועדות שמחת תורה של אותה שנה אמר הרבי כי היו שתהו מדוע היה צריך פתאום ללמד זכות על מרים בת בילגה{{הערה|ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.}}, והסביר זאת באומרו כי באחת הפעמים החל [[אדמו"ר הזקן]] ללמד זכות על הורגי הנביא זכריה, ואמר שעשו זאת רק כי לא רצו שינבא על [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]. לאחר מכן הסביר אדמו"ר הזקן שנכח במקום אדם שנכנסה בו מרוחם של אותם האנשים, וכאשר לימד עליהם זכות – היה זה תיקון לרוחם ויצאה ממנו{{הערה|{{היברובוקס|[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]|'''שיחות קודש – תשל"ה''', חלק א'|4611|עמ=110|עמוד דיגיטלי=133}}.}}. בכך סיים הרבי את ההסבר, ממנו הובן שכעין זה היה גם באותה התוועדות.
 ==קישורים חיצוניים==